האם ליפסטיק גורם לסרטן

רבים מאיתנו מקבלים טונות של אי-מיילים. אנחנו בדרך כלל מגיבים להם מהר, עונים או מוחקים על-פי הצורך. לאחרונה חלק מאיתנו גם נתקלו באי-מייל, שנשלח על-ידי חבר או חברה, המערער את ביטחוננו ובהחלט דורש תשומת לב רבה יותר.

"שפתונים (ליפסטיקים) של חברות ידועות מכילים עופרת", מזהירה ההודעה. "ברמות גבוהות דין כדי לגרום לסרטן". האזהרה כוללת ציטוט של רופא מהיחידה לסרטן השד בבית חולים בקנדה. המסר כולל כמובן בקשה לחלוק את החדשות עם אחרים, וכך אכן רבים מאיתנו עושים - לחיצה מהירה על 'forward' ל-10 חברות טובות, רק מפני הדאגה כי לא שמעו עדיין על הסכנה הבריאותית המשונה.

אך כדאי לדעת - האי-מייל הוא מתיחה בלבד...

"מתיחות בריאותיות", מסתובבות ברשת מאז ומתמיד, אך הודות לאינטרנט, דרך ההפצה שלהן מעולם לא היתה מהירה וקלה יותר. בתוך דקות, גולשים מודאגים יכולים לשלוח את ה"אזהרה" לכל הנמענים בספר הכתובות שלהם, כשהם מפיצים לפעמים חרדות שלא לצורך.

מומחים בתחום, החוקרים את נושא ה"אזהרות הבריאותיות" התראיינו באתר האינטרנט WebMd ונשאלו לגבי האמת שמאחורי 6 אזהרות בריאותיות פופולריות. הם נשאלו גם מדוע כה קשה להתעלם מהן, כפי שרבים מאיתנו יודעים, וכיצד ניתן לזהות את המתיחה הבאה לפני שמקליקים על 'Forward'.

1. העופרת שבליפסטיק גורמת לסרטן?

האי-מייל מזהיר את הקוראים כי מחירו של סוג אחד של ליפסטיק - "Red Earth" - ירד לאחרונה מ-67 דולר ל-9.90 דולר בגלל העובדה שהוא מכיל עופרת. עופרת היא כימיקל הגורם לסרטן, נאמר באי-מייל, הממשיך ומפרט שבעה סוגים אחרים של ליפסטיק המכילים לכאורה די עופרת כדי להזיק.

האמת? הטענה היא שקרית. למרות שהחשיפה לעופרת עלולה להיות מסוכנת, היא לא נמצאה קשורה לסרטן. בנוסף, רמות העופרת בליפסטיק הן נמוכות ואינן נחשבות מסוכנות על-ידי ה-FDA (ארגון המזון והתרופות האמריקני), הקובע את התקנים למוצרי קוסמטיקה, כך לדברי ריצ'ארד בוהלר, שבדק את הטענות בדבר הליפסטיק באתר האינטרנט שלו "Truth Or Fiction" (אמת או בדיה). פסק הדין שלו: "חסר בסיס".

2. התוספות 'Fx' "משמשות מזון" לסוגי סרטן הורמונליים

זמן קצר לאחר שתרופה זו ללא מרשם לטיפול בשפעת והצטננות הגיעה מקנדה למדפים בארצות הברית - בסוף שנת 2006, החלה הפצת האי-מייל, המזהיר כי התוספת עלולה ל"האכיל" את סוגי הסרטן ההורמונליים אצל נשים.

"שקר", אומרת ברברה מיקלסון, שיחד עם בעלה דייויד מפעילה את אתר האינטרנט "Snopes", המוקדש לחשיפת מתיחות, שמועות, ואגדות אורבניות. היא בדקה עם מספר מקורות, כולל היצרן הקנדי, שגילה למעשה מחקר מוקדם שהראה כי מרכיב פעיל בתוספת הוא דווקא בעל תכונות נוגדות סרטן.

3. בננה מקוסטה ריקה גורמת למחלות

אי-מייל זה, שהחל להסתובב ברשת תחילה בשנת 2001, טען כי בננות מקוסטה ריקה קשורות למקרים של 'necrotizing fasciitis' הידוע יותר כ"חיידק הטורף".

אמת או שקר?

באתר האינטרנט של המרכז לבקרת מחלות (CDC) ישנו דף תחת הכותרת "מתיחות ושמועות הקשורות לנושאי בריאות", ובו מידע לציבור. לאחר חקירה בנושא השמועה על הבננות, ה-CDC קטלג את האי-מייל כ"אזהרת שווא", וציין כי החיידק הגורם למחלה לעיתים קרובות חי בגוף האדם ומסלול ההדבקה הטיפוסי הוא מאדם לאדם. החיידק אינו שורד די זמן על-פני השטח של הבננה, ציינו המומחים.

4. זיהוי שבץ בעזרת בדיקה פשוטה

על-פי האי-מייל, גם אנשים ללא ניסיון רפואי יכולים לגלות אם אדם סובל משבץ (וזקוק לטיפול מיידי) בעזרת בדיקה פשוטה: בקשו מהחולה לחייך, להרים את זרועותיו ולהשאיר אותן כך, ולחזור על משפט פשוט.

מידע זה נכון, לדברי בוהלר. שאיתר מחקר שהוצג בכינוס של איגוד השבץ האמריקני בשנת 2003. חוקרים גילו כי הבדיקה, המשמשת אנשי רפואה שנים רבות, בוצעה בהצלחה גם על-ידי אנשים שאינם מתחום הרפואה. הם הצליחו לזהות חולשה בפנים או בזרועות ודיבור עילג - כולם סימנים לכך שיש צורך בעזרה דחופה.

איך לזהות את השקר הבא?

כיצד נוכל להמנע מליפול בפח בפעם הבאה? אין שיטה שאינה יכולה להיכשל אך למומחים ישנן מספר הצעות כיצד לזהות אי-מיילים מסוג זה:

אם האי-מייל הוא המקום היחיד שבו אתם נתקלים במידע על הסכנה ישנה סיבה לכך. אם אינכם רואים או שומעים על אותו מידע בחדשות הלילה, בעיתונים הגדולים, או באתר אינטרנט אמין, היו חשדניים.

כמו כן, אם האזהרה מבוססת על אזהרה בנוסח סיפור שעובר "מחבר לחבר", היא חשודה מאחר שהיא חסרה את המידע ממקור ראשון.

בדקו את המקורות לפני שאתם מעבירים את המייל לאחרים. אם לא ברור מהיכן הגיעה האזהרה, זהו סימן רע נוסף. הדבר הראשון שעליכם לבדוק הוא מי טוען את הדברים. חפשו את מכתבי ההמלצה של האדם או הארגון המזהיר אתכם מפני הסכנה.

ישנם אי-מיילים בנושא אזהרות בריאותיות המבטיחים "מידע מבפנים" וזוהי סיבה נוספת להיות חשדניים. המסר עלול להיות אפילו בנוסח "'הגורם התקשורתי' או 'המומחה' לא רוצים שתדעו זאת".

ולמרות שחלק מהאזהרות מתחילות כמתיחות בינלאומיות הרי שאחרות עשויות להתחיל כאמת אך להשתנות בעקבות חוסר הבנה.

חיפוש אחר המקור למתיחות הוא קשה, גם למומחים. נדיר מאוד להצליח לזהות את תחילתה של תרמית. אך לאחר מספר שיחות טלפון וחיפושים באינטרנט מומחים המתמחים בחקירות של אזהרות בריאותיות יכולים לגלות אם האזהרה נכונה או לא, למרות שכמה אזהרות בריאותיות נשארו עדיין שנויות במחלוקת לפחות נכון לעכשיו.

ברגע שאזהרה כזו הסתובבה די זמן באינטרנט הסיכויים טובים לבחון את אמיתותה באתרים כמו "Truth or Fiction", "Snopes", או באתר CDC.

טמפונים מכילים אזבסט?

אזהרה זו המופצת דרך האי-מייל הופיעה בפעם הראשונה בסוף שנות התשעים, אך כמו אזהרות בריאות אחרות עלולה "לצוף" שוב. האזהרה טוענת כי הטמפונים מזוהמים באזבסט ודיוקסין במהלך תהליך הייצור שלהם וכי סיבי המשי המלאכותי שבהם גורמים לתסמונת ההלם הרעלי, מחלה שעלולה לסכן חיים ונגרמת מרעלן של חיידקים. האזבסט הוסף, כך ממשיך הסיפור, על-ידי היצרנים משום שהוא גורם לדימום מוגזם - מה שמועיל לעסקים.

על-פי ה-FDA, האזהרות אינן נתמכות בראיות מדעיות. קיים קשר בין שימוש בטמפונים לתסמונת ההלם הרעלי, אך מומחים אינם יודעים מה הקשר המדוייק.

למה אנחנו מקליקים על "Forward"?

לאחר קריאת החדשות המפחידות, בדרך כלל מופיעה תגובה אוטומטית של רצון לחלוק את המידע עם אחרים, כך אומרת פולין וואלים, פסיכולוגית ומאמנת אישית ב"Camp Hill". אזהרת בריאות באי-מייל עשויה להגיע עם "פתיון" - היא בדרך כלל תכלול סיפור אישי על מישהו ותעורר בנו רגשות שונים - זעם, חמדנות או חרדה.

לכן, כשהמסר "מתחנן" בפני הגולש לחלוק את המידע עם כל מי שהוא מכיר, זהו טבע האדם לעשות זאת. כאשר אנו מגורים מבחינה רגשית אנו פגיעים יותר ונוטים לעשות מה ש"הסמכות" אומרת לנו לעשות. ונקיטת צעדים - במקרה זה שליחת המייל לאחרים - היא אחת הדרכים לעזור לנו להשקיט את החרדה.

העברת החדשות הלאה עשויה גם לעודד את תחושת החשיבות של השולח בין חבריו. ישנם אנשים שאוהבים להיות "השליח" - הראשונים שידעו לספר על משהו שאף אחד לא שמע קודם. אחרים יעבירו את המסר מתוך תחושה כנה של דאגה.

למה אנחנו נופלים בפח?

קל מאוד ליפול בפח כשמדובר במסרים המזהירים אותנו מפני סכנות בריאותיות. אלו סיפורי "וואו", כפי שמכנה אותם ריצ'ארד בוהלר, משהו כמו "'וואו' שמעתם על בריטני ספירס"? או "'וואו' ראיתם את התאונה שהיתה בשבת?"

והסיפורים אכן נשמעים הגיוניים, לעיתים קרובות עם אזכור כי מקורם מבית חולים מכובד, רופא, או ארגון בריאות - למרות שהמקורות שהוזכרו לעיתים קרובות בדויים.

נושא האקלים המדאיג היום רבים, תורם גם הוא לאמונה שלנו כי אזהרות הבריאות יכולות להיות אמיתיות, גם אם הן נשמעות לא סבירות.

נזק ממאכלים לחימום במיקורגל במיכלים או עטיפות פלסטיק

אם אתם מחמממים מזון במיקרוגל במיכלי פלסטיק או בעטיפות פלסטיק הרי שכימיקלים יסתננו החוצה והחשיפה להם עלולה לגרום לסרטן ולבעיות של פריון, כך נאמר באזהרה באי-מייל.

מיכלים ואריזות המיועדים לחימום במיקרוגל בטוחים בדרך כלל. ה-FDA קבע תקנים למיכלי פלסטיק וחומרים אחרים הבאים במגע עם המזון, על-ידי בדיקת מעבר הכימיקלים מהמוצרים. רמת "נדידת הכימיקלים" חייבת להיות בטווח הבטוח לפני שהמיכל או האריזה מאושרים לשימוש במיקרוגל. "באופן כללי, סקירות מדעיות הראו כי אין השפעות בריאותיות מרמות נמוכות של חשיפה אישית, כמו ממיכלים למיקרוגל", כך לדברי ג'יימס קאפין, יועץ לבטיחות כימיקלים בסן דיאגו ויו"ר לשעבר של המחלקה לבטיחות כימיקלים של האגודה הכימית האמריקנית.

למרות זאת, כימיקל אחד לפעמים נמצא במיכלים המאושרים לשימוש במיקרוגל - 'Bisphenol A', או BPA - נמצא כרגע תחת בדיקה קפדנית של פנל של מומחים עצמאיים שכונסו על-ידי משרד הבריאות האמריקני. המדענים מתמקדים בשאלה האם חשיפה ל-BPA הנמצא בצורה שכיחה בבקבוקי פלסטיק ובקבוקים לתינוקות מעלה את הסיכון להתפתחות בעיות של פריון.