חילופי האשמות ביהדות התורה

על-רקע הדחתו הצפויה של יושב-ראש יהדות התורה, ח"כ יעקב ליצמן, מראשות ועדת הכספים, הגיע לשיאים חדשים המאבק הפנימי בתוך המפלגה החרדית. ח"כ משה גפני תקף בחריפות את ח"כ שמואל הלפרט על שעתר לבג"צ בדרישה לעצור את ההדחה, וטען כי מדובר בפנייה לערכאה שאינה מקובלת על הציבור החרדי. ליצמן בתגובה: "לא זכור לי שגפני התנגד לבג"צים שהגישו חבריו".

ביום רביעי, יביא יו"ר ועדת הכספים את עניין הדחתו לסדר-יומה של הוועדה. למרות שכלפי חוץ מתייצבים כל חבריו למפלגה בחזית אחת נגד ההדחה, מאשימים בשיחות סגורות מקורביו של ליצמן את ח"כ גפני, כי הוא לא באמת היה רוצה לראות את ליצמן ממשיך בתפקידו. את הדברים אמרו מקורבי ליצמן אחרי שגפני יצא נגד העתירה לבג"צ אותה הגיש ח"כ הלפרט, בניסיון למנוע את ההדחה.

"מה פתאום חרדים פונים לבג"צ?!", אמר גפני, "איזו מין דוגמה זאת? הרי אנחנו במשך שנים אומרים שאנחנו לא מקבלים את הגוף הזה כאשר הוא מתערב בנושאים שאינם קשורים אליו". גפני הזכיר את הפגנת חצי המיליון של הציבור החרדי נגד בג"צ, ואמר כי "הפנייה אליו הינה דוגמה רעה ומהווה סתירה לכל מה שיצאנו נגדו במשך השנים".

אלא שליצמן הבין את דבריו אחרת מכפי שהציג אותם גפני. "ממתי מפריע לגפני שפונים לבג"צ?", אמר. ליצמן הוסיף כי "אני לא זוכר שכשחבירו של גפני, פינדרוס, פנה לבג"צ, גפני העיר לו על זה". ליצמן הוסיף כי "אני גם לא זוכר שכשאני עתרתי לבג"צ בפרשת ההצבעות הכפולות, גפני אמר לי משהו על כך שזה לא ראוי. מעניין שפתאום עכשיו זה מפריע לו".

למה יצא גפני נגד ליצמן

היום ניסו מקורביו של ליצמן לבדוק אצל גפני מדוע יצא נגד ליצמן. "הוא פונה לבג"צ כאשר ישנה אפשרות שהוא יפגע בעבודת הכנסת. זה לא מקרה של בג"צ רגיל. זה המקרה המסוכן ביותר לו אנחנו מתנגדים בעקביות", אמר גפני. עוד הוסיף גפני כי "אני האחרון שרוצה שליצמן יעזוב את ועדת הכספים. כל התקופה האחרונה נלחמתי בשבילו. אז להגיד עליי שאני רוצה שידיחו אותו? אני החבר היחידי של גפני בדגל התורה". גפני אף רמז כי אחד מחסידי גור, הזרם החסידי אליו שייך ליצמן, פנה אליו והביע תמיכה בדבריו לפיהם לא צריך היה לפנות לבג"צ.

מקורבי ליצמן אינם מקבלים את ההסברים של גפני. "גפני עצמו פנה לבג"צ בעבר. מה הוא מיתמם עכשיו? ממתי פנייה לבג"צ יותר חמורה מאשר להשלים עם ההדחה של ליצמן? מה עדיף, שנאבד את כל מה שהיה לנו מבחינת הטבות וקצבאות, כאשר יש סיכוי שבית המשפט העליון יכול לעצור את זה?".

בבסיס העתירה לבג"צ, אותה הגיש ח"כ הלפרט יחד עם התנועה להגינות שלטונית, עומדת הטענה כי הממשלה לא יכולה להשפיע על מהלכים בכנסת, כאשר מדובר על הדחת אדם מתפקידו בלי סיבה אותה הגדיר החוק. אתמול החליט בית המשפט העליון כי הוא לא דן בעתירה עד אחרי ההדחה בפועל, אז יחליטו השופטים האם הם מתערבים בעבודת הכנסת ומטרפדים את ההדחה, או שהם משאירים לכנסת לנהל את העניינים בעצמה.