אחוז התלונות על שופטים שנמצאו מוצדקות ירד ב-2006

נציבת תלונות הציבור על שופטים, השופטת (בדימ.) טובה שטרסברג-כהן, הגישה (ב', 19.3.7) את הדוח השנתי של הנציבות לשר המשפטים, דניאל פרידמן, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש.

מהדוח עולה כי במהלך שנת 2006 התקבלו בנציבות 1,237 תלונות כנגד שופטים, מתוכן נמצאו 198 תלונות, המהוות 16%, מוצדקות. מרבית מהתלונות המוצדקות היו בגין התמשכות הליכים ועיכובים במתן החלטות מצד שופטים ודיינים.

התמשכות הליכים מקדמיים

הנושא סביב התמשכותם של הליכים מקדמיים נדונה בתלונה שהועברה לטיפול הנציבות על-ידי מנהל בתי המשפט. תביעה שהוגשה בראשית שנת 2002 על-ידי קשישים ניצולי שואה אשר ביקשו לערער על החלטת "ועידת התביעות" למענק פיצויים מממשלת גרמניה, אורכת זמן רב. הבירור העלה, כי התיק טופל על-ידי חמישה שופטים שונים ואבד מספר פעמים. רק לאחר התערבות הנציבות, הועבר התיק לשופט שישי ונקבעו בו מועדי שמיעה אשר גלשו לשנת 2007. הנציבות קבעה, כי גלגולי התיק מעידים על התנהלות בלתי-ראויה ואינם מהווים תעודת כבוד למערכת המשפט. חמור הדבר במיוחד לאור העובדה שמדובר בתביעה של קשישים ניצולי שואה הממתינים זמן רב לקבלת יומם בבית המשפט.

גם לאחר התערבות הנציבות, הסתבר כי השופטת השישית שקיבלה את הטיפול בתיק עומדת לפרוש לגמלאות ושוב התבקש הנשיא לקבוע שופט אחר שיסיים את התיק ללא דיחוי.

דיונים רבים נקבעים לאותה השעה

נושא נוסף, אותו הביאה הנציבה בדוח, הינו קביעת זימונם של דיונים רבים, בתיקים שונים, לאותה שעה. באחד המקרים, הלין המתלונן על זימונו ליום הקראות בתיקי תעבורה, שראשיתו בשעה 15:30, בנסיבות בהן זומנו 136 תיקים לאותה שעה. השופטת נגדה הוגשה התלונה מסרה לנציבה, כי זוהי מכסת התיקים הממוצעת ליום הקראות של תיקי ברירת משפט הנקבעת על-ידי המשטרה בתיאום עם הנהלת בתי המשפט. נציבות תלונות הציבור קבעה, כי מתגובת השופטת מצטיירת לכאורה תמונה מטרידה בכל הנוגע למספר התיקים הנקבעים לשמיעה בימי הקראות ולזימונם של כל המתדיינים לאותה שעה.

מצב זה, קבעה, נותן למתדיין תחושה כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט. הנציבות ציינה בהחלטתה את העומס הרב, האובייקטיבי הרובץ על בית המשפט. עם זאת, צוין כי מן הראוי לבחון את עניין העומס האמור ואת זימון כל המתדיינים במהלך אותה שעה ולבדוק אם לא ניתן לקבוע נוהלי עבודה שיתנו לנאשמי עבירות תנועה תחושה שניתן להם יומם בבית המשפט.

עיכובים במתן פסקי דין

בתלונה שהוגשה על בית המשפט העליון, נטען כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בעניין תאונת דרכים שהתרחשה בשנת 1989, שהוגש בשנת 2004, טרם נשמע וכי שמיעתו נדחתה ארבע פעמים.

מהלכי הדיון

תלונה לפיה שופטת לא הצליחה לשלוט במתרחש באולמה ועזבה את הדיון באמצע, נמצאה כמוצדקת. הסתבר בעת בירור התלונה, כי השופטת עזבה את האולם בעיצומה של ההתדיינות לאחר שלא הצליחה לרסן את התפרצויותיו של בא כוח התביעה לדברי הסנגור. מהבירור עלה כי התנהגות זו התרחשה מספר בעמים ולא במקרה חד פעמי.

בתלונה אחרת נטען, כי במהלך דיון פלילי, קיבל השופט שיחת טלפון למכשיר הסלולאר ויצא מהאולם למספר דקות. החלטת הנציבות קבעה, כי בזמן הדיונים על מכשיר הטלפון הסלולארי של שופט להיות כבוי. שימוש בטלפון סלולארי במהלך דיון אינו מכובד ואינו ראוי.

בדוח ממשיכה הנציבה ומפרטת תלונות שראוי היה ולא ימצאו בהתנהגותם של שופטים. נמצאה התבטאות בלתי-ראויה בפסק דין או בהחלטות, התנהגות בלתי-ראויה מחוץ לכס השיפוט, אשר בין היתר כללה בדיקה כנגד רשם שניסה להשיג תואר אקדמאי שלא כדין וכדומה.

הסנקציות שהוצעו על-ידי הנציבות

כאשר נקבע כי תלונה נגד שופט מוצדקת, התלונה מתויקת בתיקו האישי של השופט בהנהלת בתי המשפט, על כל ההשלכות הכרוכות בכך, והכול בהתאם לטיב הליקוי ולמידת חומרתו. המלצת הנציבות היא כי נשיא המערכת הרלוונטית ינזוף על ההתנהגות או ההתנהלות הבלתי-ראויה או יתרה בשופט שנמצא אחראי לתלונה מוצדקת, למען לא יישנו מקרים דומים בעתיד. במהלך שנת 2006, ניתנה המלצה כזו ב-9 החלטות שניתנו ביחס ל-11 שופטים. המקרים בהם ניתנה המלצה כאמור נגעו ברובם לעיכובים ממושכים במתן פסקי דין והחלטות.

המלצות מערכתיות

ברמה המערכתית המליצה הנציבות, בין היתר, על הוספה ריאלית ומשמעותית של כוח אדם למצבת השופטים מעבר לתקנים שטרם אוישו ועל שיפור תנאי עבודתם של השופטים בציוד ובהקצאת כוחות עזר. הנציבות המליצה גם על עריכת מבצע מתוכנן לחיסול תיקים ישנים על-ידי איתורם, בדיקתם, עמידה על הסיבות להתמשכותם ונקיטת צעדים לשם הבאתם לידי סיום.