לאחר 54 שנים אושרה הפקעה באום אל-פחם

בית המשפט המחוזי בנצרת פסק (א', 18.3.07), כי הפקעתם של כ-200 דונם ליד אום אל-פחם, שנעשתה בשנת 1953, היא בעלת תוקף חוקי. בית המשפט הורה לרשום את הקרקע על-שם רשות הפיתוח. בכך למעשה, דחה בית המשפט את טיעוניהם של המשפחות, שהוגשו בחלקם באמצעות ארגון עדאלה, לבעלות על הקרקע. בית המשפט דחה את הטיעון העיקרי, לפיו ההפקעה בטלה מעיקרה, ויש להחזירה לבעליה, כיוון שלא נעשה בה שימוש לצורכי 'התיישבות', וזאת בהתאם להוראות צו ההפקעה, שהוציא בזמנו שר האוצר. במקביל, אישר בית המשפט את בקשת עדאלה לעיכוב ביצוע פסק-דין, ובארגון שוקלים להגיש ערעור לבית המשפט העליון בקרוב.

בית המשפט המחוזי בנצרת, פירש את מטרת ההפקעה, "התיישבות", בפרשנות רחבה מאוד. בפסק-הדין נאמר, ש"לא רק בניית בית תהווה 'התיישבות', כי אם כל שימוש אחר הצריך לתושבי המדינה בכלל, ובתוך כך ניתן לראות את השימוש בגוש, משמע יער ומתקן של מקורות".

בארגון עדאלה רואים כמזיקה, את פרשנותו זו של בית המשפט. לטענתם, פרשנות זו נותנת הכשר לתפיסת קרקעות, שאינה כדין ואינה מוצדקת, במיוחד לאור העובדה כי חוק רכישת מקרקעין, אשר על-פיו הוציא השר בזמנו את צו ההפקעה האמור, נעשה לצורך הקלה על תפיסת שטחים נרחבים, שבעליהם נאלצו לנטוש בתקופת המלחמה ב-1948. לא זו בלבד, טוענים בעדאלה, "מדובר בחוק דרקוני מלכתחילה", ומוסיפים כי "אין מקום לחוקים ושיקולים כגון אלו בשיטת המשפט הנוהגת כיום, ואשר אמורה להבטיח זכות יסוד של הפרט לקניין".