''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
35°
ירושלים 32°
חיפה 33°
באר שבע 36°
אילת 38°
מדורים
שימושי PLUS

ארגון לתת: על המדינה לממן חלוקת מזון לנזקקים

ארגון לתת ועו"ד מיכאל הגישו עתירה שבה דרשו לחייב את המדינה לממן את חלוקת המזון ל-200 אלף המשפחות הנזקקות במדינה * אחריות לתזונתם של האזרחים אינה שונה מהאחריות לביטחונם הפיזי

אסף דוד-מרגלית
כ"ח אדר התשס"ז
[צילום אילוסטרציה: ששון תירם]
[צילום אילוסטרציה: ששון תירם] צילום: ששון תירם

ארגון לתת עתר לבג"צ וביקש לקבוע, כי המדינה חייבת לממן את חלוקת המזון ל-200,000 משפחות הנזקקות מדי יום כדי שיוכלו לשרוד.

ביסוד העתירה, אשר הוגשה באמצעות עו"ד מיכאל בך, עומדת הטענה, כי "ביטחון תזונתי מינימלי" הינו זכות יסוד חוקתית של הציבור במדינה לקבלת מזון בסיסי שיאפשר את קיומו הפיזי, כנגדה עומדת חובתה של המדינה לדאוג לכך.

העתירה באה לבחון ולהגדיר מהן החובות המינימליות של מדינה כלפי אזרחיה, ומהן הזכויות של האזרחים הנגזרות מכך. אין העותרים באים להביא למצב אוטופי שבו לא יהיו כלל אנשים עניים או רעבים במדינת ישראל. הם מבהירים כי נהיר הוא שבכל חברה ליבראלית, בה קיימת כלכלה חופשית, יהיו לעד מעמדות ועשירונים, וכן מעמד של עניים. במסגרת זו, אף בכל מדינה עשוי להימצא אדם זה או אחר הרעב ללחם. לא כנגד זה יוצאת העתירה, שכן זהו מצב בלתי נמנע.

העתירה מוגשת בשל המרמור מהמצב הנתון כיום במדינת ישראל בו כ-11% מאזרחי מדינת ישראל (כ-200,000 משפחות) נזקקים, מדי יום, לשירותיהן של מאות עמותות לחלוקת מזון, כדי לשרוד ולהתקיים. במצב דברים זה נוצרת מאסה קריטית, שאיתה אין להשלים. עצם היווצרות המאסה הקריטית הזו היא המצביעה על ההפרה של הזכות החוקתית של אזרחי המדינה לביטחון תזונתי מינימלי.

עו"ד מיכאל בך טוען, כי "עתירה זו אינה מתיימרת לפתור את בעיית העוני במדינת ישראל. עתירה זו עוסקת בסימפטום הכי חמור של נגע העוני במדינת ישראל ובצורך להטיל את האחריות למציאת פתרון מיידי לסימפטום זה על המדינה". לדבריו, "כאשר מדברים על עוני, יש לו מספר סימפטומים. אבל הצורך הבסיסי ביותר של אדם, פרט לחמצן, הוא מזון ומשקה".

הטענה העיקרית מאחורי העתירה הינה, כי "במישור החוקתי - "כבוד האדם" המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כולל את הזכות לביטחון תזונתי מינימלי, וכי באזלת ידה של המדינה ובהסתמכותה על פעולתן של העמותות הפרטיות בחלוקת המזון, פוגעת המדינה בזכות יסוד זו באופן לא סביר ולא מידתי. עו"ד בך מציג את ההשוואה לארה"ב, שם מממן הממשל בעלות של 38 מיליארד דולר Food Stamps Project ל-10 מיליון משפחות נזקקות.

עוד נטען כי בעצם הסתמכותה של המדינה על מאות גופים פרטיים, הפריטה המדינה במחדל או באופן עקיף, חלק משירותי הרווחה בישראל, תוך הפרת כללי המשפט המינהלי, המחייב אותה לבקר ולפקח על אופן ביצוע ההפרטה ולוודא כי השירות ניתן לציבור על-פי עקרונות השוויון.

יו"ר ומייסד ארגון לתת, מר ג'יל דרמון ציין, כי לתת הינו "ארגון הומניטרי שמזה שנים מטפל מדי יום בחלוקת מזון לאנשים. בשלב מסויים, כאשר כמות הנזקקים הלכה וגדלה מדי יום, בעוד נוצר קושי בגיוס הכספים מן התורמים, נפל לנו האסימון והבנו שלא יתכן שהמדינה תעמוד מנגד ולא תמלא את חובתה הבסיסית. כשם שחובתה של המדינה לדאוג לביטחונם הפיזי של אזרחיה מפני פעולות איבה כתנאי הכרחי להישרדותם, כך גם חובתה של המדינה (גם בכלכלה חופשית) לדאוג לביטחונם התזונתי המינימלי של אזרחיה, גם זאת כתנאי הכרחי להישרדותם".

מנכ"ל הארגון, עו"ד ערן וינטרוב אמר, כי "בעתירה הזו, אנו - כארגון הומניטרי העוסק שנים בחלוקת מזון נראים כמתאבדים, כמי שכורת את הענף עליו אנו יושבים. אנו רוצים להדגיש, שאנו חושבים שהגיעה העת שהמדינה תיטול את המושכות לידיה ותיקח אחריות על ענין זה. העמותות יכולות לתת פתרון זמני לבעיה נקודתית, אך כאשר מגיעים אנו למאסה קריטית של 200,000 משפחות המגיעות מדי יום לבתי התמחוי, אין עוד המדינה יכולה לשבת באפס מעשה ולצפות שהעמותות תטפלנה בבעיה. על-פי הנתונים שבידנו, כ-30% מן העמותות צפויות לקרוס כבר במהלך השנה הקרובה בשל קשיים תזרימיים.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה