"תוכנית הטיפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים הינה אפקטיבית ביותר - 42% מהנערים שהגיעו לטיפול קבוצתי לאחר עבירה אחת בלבד, לא חזרו לבצע עבירות לאחר הטיפול". כך עולה ממחקר שנערך על-ידי ד"ר אברהם אופק, עבור האגף למחקר תכנון והכשרה במשרד הרווחה.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 196 נערים שהשתתפו בטיפול קבוצתי. מנתוני המחקר עולה, כי במשך תקופה של 12 שנים מאז סיום הטיפול בקבוצה, הרצידיביזם של עבריני מין שהשתתפו בטיפול קבוצתי וחזרו לבצע עבירות מין הוא בשיעור של 12%.
לעומת זאת, ממחקרים שונים שנערכו בארה"ב ובקנדה, שיעור הרצידיביזם בתקופה של 15 שנים מיום סיום ההשתתפות של המתבגר בתוכנית הינו כ-24%.
עוד עולה מהמחקר, כי בתקופה של 5 השנים הראשונות מיום סיום הטיפול בעברייני מין מתבגרים במסגרת הטיפול הקבוצתי, רק 4.5% מאלה שעברו טיפול קבוצתי, חזרו לבצע עבירת מין נוספת. לעומת זאת, בדיווחי מחקרים שונים בעולם נמצא כי שיעור הרצידיביזם של עברייני מין מתבגרים בתוך ה-5 שנים הראשונות מאז סיום הטיפול הינו 15%-13.7%.
מהממצאים נמצא, כי בישראל, בתוך השנתיים הראשונות מיום סיום הטיפול, רק 2% מהאוכלוסיה חזרו לבצע עבירת מין נוספת, לעומת שיעור רצדיביזם של 7% בתקופת השנתיים הראשונות כפי שמדווח במחקרים בעולם.
מנתוני המחקר עולה, כי מרבית עברייני מין מתבגרים הינם בנים, בטווח הגילאים 14-21, חילוניים, ילידי הארץ, רובם משתייכים למגזר היהודי ורובם יוצאי משפחות בעלי סטטוס כלכלי נמוך. עוד עולה, כי כשליש מהנערים היו קורבנות לאלימות בתוך המשפחה (פיזית, מינית, נפשית או מילולית), כאשר מתוך קורבנות האלימות, מספר הדיווחים על אלימות מינית, לה נחשפו הנערים, היה נמוך ביותר (פחות מ-2%).
על-פי המחקר, רוב העבריינים הואשמו בביצוע העבירה מחוץ למשפחה וסעיפי העבירות אשר שבהם הואשמו כוללים לפי סדר יורד מעשה מגונה, אינוס ומעשה סדום. סעיפי העבירות השכיחים שבהן הואשמו המטופלים אשר ביצעו עבירה בתוך המשפחה הינם אינוס, מעשה מגונה ועבירות מין במשפחה. שיעור נמוך ביותר הואשם בנוסף גם בביצוע עבירות שאינן עבירות מין כגון: גניבה ושוד.
מנכ"ל משרד הרווחה, משה שיאון, מסר: "גם מנקודת ראות כלכלית יש להרחיב את הטיפול הקבוצתי". לדבריו, המשרד יעשה שימוש במחקר זה כדי להגדיל את המשאבים לטיפול קבוצתי בעברייני מין צעירים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה