מרכזי המפלגות - OUT, אתרי אינטרנט - IN

אתרי האינטרנט של המפלגות הגדולות, לפחות אלה המפעילות אתרים, עוסקים בעיקר בשיווק חברי הכנסת והפעילים המרכזים של המפלגות. מרבית האתרים הללו אינם מאפשרים חופש ביטוי או ביקורת, מציגים תוכן לטובת הנהגת המפלגה, ומתעלמים בדרך כלל מבעיות בתוך המפלגות ומביקורת העולה כנגד הבכירים.

שלושה פורטלים פוליטיים פועלים באופן שונה. "יאללה קדימה", "אני ליכודניק" ו"עיתון העבודה" חוסים אומנם תחת מטריית המפלגה, אך חלק חשוב במטרתם הוא לאפשר לכל חברי המפלגה להשמיע דבריהם, גם אם מדובר בהטחת ביקורת, בוטה לעיתים, בראשי המפלגות. משום כך, מצליחים בדרך כלל אתרים אלה ליהנות מאמינות בקרב הגולשים ואף בקרב השרים וחברי הכנסת.

מקום מפגש להחלפת רעיונות

25,000 גולשים בממוצע מבקרים בחודש באתר "יאללה קדימה". לדברי מו"ל האתר, צבי אבישר, "יאללה קדימה" הוא תופעה חריגה בנוף האינטרנטי ובסביבה הפוליטית בגלל התנאים המיוחדים שמאפיינים את סיפור לידתה של תנועה קדימה. קדימה נוסדה ללא שטח, סניפים או מוסדות שאלה מרחבים מסורתיים קלאסיים שיש למפלגות ותיקות. האינטרנט כמרחב ו"יאללה קדימה" כמוקד מילאו את החלל בצורה משלימה".

אבישר הוסיף כי "'יאללה קדימה' הוא מקום מפגש להחלפת רעיונות, דיונים פנים-מפלגתיים והעברת מסרים בין חברי התנועה, פעיליה והציבור הרחב. כל מדדי החשיפה העצמאיים מדרגים אותו כאתר הפוליטי העצמאי הבולט בישראל".

הדירוג עליו מתבסס אבישר מתפרסם בכלי ה-PRC ומתבטא בציון בין אפס לעשר. הדירוג נקבע על-פי ממוצע הנכנסים אל האתר, מידת האזכורים של האתר באתרים השונים ובדחיפות העידכון של האתר וההבדלים בציונים גדלים כאשר מתקדמים לקראת הציון עשר. הדירוג של "יאללה קדימה" הוא חמש, ושל "אני ליכודניק" הוא 4.

במה חופשית לכולם

מו"ל האתר "אני ליכודניק", אריק זיו, טען כי כאלפיים גולשים מבקרים בו מדי יום. "זהו האתר הפוליטי הראשון מסוגו שגם היתה לו השפעה על מקבלי ההחלטות". זיו מספר כי לא פעם, אריאל שרון בעת שכיהן כראש ממשלה, ציטט סקרים שפורסמו באתר. בנוסף, אמר זיו כי "האתר קבע שיהיה פילוג בליכוד ואף כתבנו מי יהיו חברי הכנסת שיפרשו ואכן כך היה".

זיו הדגיש לאחר מכן, כי האתר אינו משמש ככלי בידיהם של ראשי המפלגה. "כל פעם האשימו אותנו וניסו לקעקע אותנו משום שסירבנו להיות השופר של הנהגת המפלגה באופן שוטף. אני טוען כי יש להעניק במה חופשית לכולם, וזו עמדה שלא תמיד התאימה להנהגת המפלגה". לדבריו, "אתר שלא יעניק הזדמנות שווה לכולם, לא יהיה רציני ואף אחד לא יתייחס אליו".

אתר הפעילים של מפלגת העבודה נקרא "עיתון העבודה". דירוגו של אתר זה שלוש כלומר הרייטינג שלו אינו גבוה למרות שהאתר מעודכן וניכרת ההשקעה והכוונה לשמש כשופר למגוון רחב ככל האפשר של פעילי מפלגת העבודה. שאר הפורטלים הפוליטיים מופעלים על-ידי המפלגות עצמן. כך לדוגמא, למפלגת ישראל ביתנו אתר בעל רייטינג גבוה, ככל הנראה בזכות חברי המפלגה, וזאת למרות שהאתר אינו מתעדכן בכל יום והינו משמש כשופר לבכירי המפלגה.

אתרים דומים מופעלים על-ידי המפלגות שס, איחוד לאומי, מפד"ל, קדימה, ליכוד, העבודה, הגמלאים ומרצ. עם זאת, כיום יש מגוון מצומצם מדי של פורטלים פוליטיים המאפשרים דרור לכל מגוון הדעות במפלגה. מי ייתן ואלו יהיו הניצנים לרב שיח פוליטי, מפלגתי וסיעתי, באמצעות האינטרנט.