כ-60% מההתאבדויות נגרמות מדיכאון

קיים קשר הדוק בין תופעת הדיכאון לבעיית ההתאבדויות: כ-60% ממקרי ההתאבדות נגרמים כתוצאה מדיכאון וההנחה היא כי 10%-12% מכלל האוכלוסיה סובלים מדיכאון. כך מסרה חברת אלי לילי לרגל שבוע המודעות למניעת התאבדות שמצוין השבוע.

עוד נמסר, כי מספר הנשים הלוקות בדיכאון הינו כפול ממספר הגברים הלוקים בו. כמו-כן נמסר, כי הדיכאון נפוץ יותר הוא בקבוצת הגילאים 25-44.

בנוסף, 76% מהחולים שסובלים מדיכאון מדווחים גם על סימפטומים גופניים, בנוסף לסימפטומים הנפשיים, כמו: כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבי גב, בחילות, הקאות, לחצים בחזה ועוד. הופעת התסמינים הגופניים והכאב עשויים למעשה להצביע על חומרת הדיכאון.

19 מיליון סובלים מדיכאון

כ-1.5% מכלל האוכלוסיה בעולם (כ-19 מיליון איש) סובלים ממחלת הדיכאון והיא מוגדרת כמחלה של המאה ה-21. כך עולה מסקר שנערך בקרב 80 פסיכיאטרים בישראל, על-ידי חברת גיאוקרטוגרפיה, עבור משווקת התרופה איקסל לטיפול בדיכאון.

מנתוני הסקר עולה, כי 55.5% מקרב הפסיכיאטרים סבורים שהגורם המרכזי לכך שמחלת הדיכאון נחשבת למחלת המאה, הינו אבחון ומודעות טובים יותר מבעבר, התורמים לחשיפת הממדים הגבוהים של המחלה.

כמו-כן, כ-14% מהפסיכיאטרים סבורים, כי לקריירה תובענית ולריבוי שעות עבודה, יש השפעה על מחלת הדיכאון ואילו כ-8% סבורים כי הצורך בהישגים חומריים, כגון: כסף ורכוש, גורמים למחלת הדיכאון. רק 1.3% מהפסיכיאטרים ציינו, כי החלשות מוסד המשפחה תורם לדיכאון.

עוד נמצא, כי כ-10% מהפסיכיאטרים סבורים ששילוב של הסיבות הללו תורם לדיכאון וכ-5% אינם סבורים שמדובר במחלה של המאה ה-21.

אבחון דיכאון

על-מנת לאבחן דיכאון כמצב קליני צריכים להתקיים 3 תנאים:

* משך זמן המצב הדיכאוני נמשך יותר משבועיים;

* קיום 5 מתוך 9 התסמינים הבאים: תופעות של בכי, איבוד עניין בפעולות מהן נהנה האדם בעבר, ירידה במשקל, חוסר יכולת לישון, ירידה ביכולת לעבוד, עייפות מתמדת, ירידה ניכרת בערך העצמי, ירידה בכושר הריכוז ומחשבות חוזרות על מוות;

* הדיכאון פוגע ביכולת התפקודית וגורם לסבל אישי.

הוקמה יחידה למניעת התאבדויות

שר הבריאות, יעקב בן-יזרי, הכריז (ג', 13.3.07) על הקמת יחידה למניעת התאבדויות, אשר תורכב מאנשי מקצוע שירכזו את הנתונים ויפעלו על-מנת לצמצם את היקף התופעה.

את הדברים הללו הודיע שר הבריאות במהלך כנס שנתי לבריאות הנפש, הפותח את שבוע המודעות למניעת אובדנות. לצורך הקמת יחידה זו הנחה השר את הנהלת המשרד להקצות סכום של חצי מיליון שקלים כסכום התחלתי.

לדברי השר, "למרות הקשיים התקציביים שבהם נמצאת מערכת הבריאות, אני רואה חשיבות עליונה בהקמת היחידה. אני מתכוון לדרוש מהאוצר כבר השנה, 5 מיליון שקלים נוספים וכן תקנים על-מנת שהיחידה תפעל בתנאים האופטימליים ובמקצועיות הטובה ביותר".

עוד אמר השר בן-יזרי, כי "לכל אחת ואחד מאיתנו ישנה מחוייבות לסובלנות, הקשבה, נתינת יחס חם, לאלו המבקשים זאת מסיבה זו או אחרת... לדאבוני, נושא ההתאבדויות לא תפס מקום מספיק חשוב אצל קובעי המדיניות, אשר בלי משים לב, מספר המתאבדים בשנה גבוה יותר ממספר ההרוגים בתאונות הדרכים ועם זאת לא ניתן מענה הולם לפתרון הבעיה".

מנתונים שנמסרו במהלך הכנס עולה, כי בארץ, התאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב צעירים - למעלה מ-400 איש מתאבדים בכל שנה. כמו-כן, מדי שנה מדווחים כ-4,000 אירועי פגיעה עצמית, כאשר על-פי הערכות, כ-25,000 נוספים אינם מדווחים.

עוד עולה מהנתונים, כי בעיתות שיגרה, התאבדות מהווה סיבת מוות עיקרית בצה"ל (כולל בתקופת לבנון, למעט אסון המסוקים).

על-פי הממצאים, 66% מהמתאבדים היו בקשר עם רופא ראשוני בחודש האחרון לחייהם, 80% במהלך השנה האחרונה.