החלטורה החדשה של אל פאצ'ינו

שאלה: כמה זמן יימשך סרט, אם שמו הוא "88 דקות"? תשובה: 95 דקות, אם שואלים את ג'ון אבנט ("עגבניות ירוקות מטוגנות"). זהו אורכו של הסרט החדש שביים, על-פי תסריט של גרי סקוט תומפסון ("מהיר ועצבני"). ולשם השעשוע, הנה "88 דקות", ב-88 מילים:

אל פאצ'ינו מגלם את דמותו של ד"ר ג'ק גראם - פסיכיאטר משפטי של האף.בי.איי, מרצה לקרימינולוגיה ובליין לילי. ביום ההוצאה להורג של רוצח סדרתי, שגראם שלח לכלא לפני כמעט עשור, הוא מקבל שיחת טלפון משונה. הקול בצד השני של הקו מודיע לו שנותרו לו 88 דקות לחיות. ג'ק מבין שעליו להציל את חייו שלו, ויוצא למסע במטרה לגלות מי עומד מאחורי העניין. האם העבריין המורשע קשור לכך? אולי זהו אחד הסטודנטים שהעיף מהקורס? או שמא זוהי האישה המסתורית שעמה חגג בליל אמש? מה שבטוח, הזמן דוחק והשעון מתקתק.

והשעון הוא לא היחיד שמתקתק. נדמה שפאצ'ינו חוזר לסורו ומעדיף להגיע לעבודה ולדפוק כרטיס במקום לבחור לעצמו תפקידים מאתגרים. בשנים האחרונות הכוכב הוכיח שהוא עדיין זוכר איך משחקים, אם רק נותנים לו צעצוע מתאים. בשנת 2003 הוא עשה זאת במיני-סדרה האלוהית "מלאכים באמריקה", ושנה לאחר מכן - בעיבוד המחודש למחזה השייקספירי, "הסוחר מוונציה". חבל שבסרט הזה הוא אחד מהגימיקים הרבים, ותו לא.

מבין הגימיקים, שהסרט מקפיד לנצל את כולם עד תום, הבולט ביותר הוא זה שמופיע בשם. ברגע שבו ד"ר גראם עונה לשיחה הגורלית, מתחילה ספירה לאחור של 88 דקות עד לסוף חייו, וגם עד לכותרות הסיום. זהו שירות יעיל בהחלט בעבור כל מי שנוהג להציץ בשעונו במהלך הקרנות, או בעבור הצופה שאיבד את סבלנותו. ולא קשה לאבד את הסבלנות כשהקול שמאיים על פאצ'ינו גורם לך לתהות אם הטלפן של "הצלצול" לא עושה במקרה חלטורות.

"88 דקות" מזכיר סרטי מתח משנות ה-90, כאלה שהולכים תמיד לפי הספר ומקובעים בתוך גבולות הז'אנר. הנוסחה הזאת כבר פסה מעולם הקולנוע וכעת היא מעלה גירה טלוויזיונית בסדרה סי.אס.איי או באחת מאחיותיה החורגות. כמובן שהסרט לא מפר גם את החוק העתיק, שלפיו הרוצח/הנבל האמיתי חייב להופיע בסרט לפני שזהותו השטנית מתגלה. אז אם חשקה נפשכם במתח מעט רפוי או בסיפור קצת סתמי, שנתפרו יחדיו בצורה מקצועית אך שגרתית, אני מאמין שהסרט הזה יספק לכם פיתרון הולם.

מלבד פאצ'ינו המאוים, תוכלו למצוא על המסך עוד כמה פרצופים מוכרים. ביניהם: אלישיה וויט ("ונילה סקיי") בתפקיד חביבת המורה; לילי סובייסקי ("בית משפחת גלאס") המשחקת תלמידה של הדוקטור; איימי ברנמן (כוכבת הסדרה "המשפט של איימי") כעוזרת האישית של גראם; וגם ניל מקדונו ("דוח מיוחד") בתור העבריין המורשע שטוען לחפותו. בפינה הישראלית: מיכל ינאי משתתפת בסרט כאחת הסטודנטיות, אך פרט לכמה שורות בודדות, היא בעיקר מתפקדת כניצבת.

לפני שאתם ממהרים לפלוט את הקלישאה הנוגעת לשחקנים ישראלים בהוליווד, הציצו בפרויקטים הבאים שאליהם היא קשורה. חמישה כאלה מתוכננים לעלות במהלך השנה הקרובה. אחד הוא פיצ'ר טלוויזיוני, שניים הם תפקידים קטנים (אחד בסרט חדש של ז'אן קלוד ואן-דאם - "Until Death"), והשניים הנותרים הם תפקידי משנה לכל דבר. ההפקה המסקרנת ביותר ברשימה היא "כשניטשה בכה", שבה היא מגלמת את ברתה. הסרט מבוסס על הספר המעולה של ארוין די. יאלום, ואם לא קראתם אותו, אגלה שמדובר בתפקיד רציני ביותר.

צילום: מי יהרוג את פאצ'ינו בעוד 88 דקות?