מסלול גיוס חדש לבני הישיבות יוצא לדרך

בשבוע הבא, יתגייס המחזור הראשון במסלול החדש לתלמידי ישיבות ההסדר במסגרת מחזור גיוס מרס 2007. המסלול החדש הנקרא "שֵׁסְדֵּר" [שש + הסדר, ע.י.] מאפשר לחיילי ישיבות ההסדר לשרת בצה"ל במשך שנתיים במקום שישה עשר חודשים עד כה. עד עתה התחייבו תלמידי ישיבות ההסדר לחמש שנים, ואילו במסלול החדש יתחייבו לשש שנות שירות.

יוזם הרעיון הוא הרב אליעזר חיים שנוולד, ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין, הישיבה הראשונה שיועדה מלכתחילה למסלול השש-שנתי לבני הישיבות. היא נקראת כך על שם שני תלמידי חכמים צעירים בני ישיבות הסדר שנפלו בקרב: סמ"ר מאיר שנוולד שהיה תלמיד ישיבת ההסדר בקריית שמונה (אחיו של הרב שנוולד) וסגן הראל שרם שהיה תלמיד בישיבת ההסדר בגולן.

הרב שנוולד, בוגר ישיבות "מרכז הרב" ו"הגולן", שימש במשך חמש עשרה שנים כר"מ בישיבת ההסדר "גולן" בחיספין, וכראש המרכז התורני נחלת ש"י ומכון הראל בגולן. שנוולד הוא גם אל"מ במילואים ושימש בתפקידי פיקוד בחיל השריון וכיום משמש בתפקיד מבצעי בכיר בחיל. לדבריו, בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי שיש לנתח את משמעויותיו. "הנוער הדתי 'מצביע ברגליים' שהוא רוצה יותר לימוד תורה, ושאל מול האתגרים שניצבים מולו הוא זקוק להארכת תקופת הלימוד", אמר הרב שנוולד ל-Nfc.

הרב שנוולד: "העובדה היא שבממוצע יותר מחמישים אחוזים מקרב תלמידי ישיבות ההסדר מאריכים את תקופת לימודהם לשנה השישית. לאחר השנה השישית רובם עוברים ללימודים אקדמיים ויש רק כ-15 אחוז שממשיכים לשנה השביעית ואילך. אנו סבורים שלאור המצב החדש חובה עלינו לאפשר לנוער שרוצה בכך מסלול שיהיה בן שש שנים מלכתחילה, ויהיו בו תוכניות לימודיות בכל מקצועות התורה שימצו באופן מיטבי את תקופת הלימוד. מסלול בן שש שנים מאפשר לשדרג גם את המסלול הצבאי, כך שיתן מענה לשינויים גדולים במתכונת השרות הסדיר בצה"ל, שחלקם כבר שונו וחלקם עתידים להשתנות בעתיד הקרוב. אנו מאמינים שבמסלול הזה תהיה תרומה איכותית לבטחון המדינה".

למי מיועד מסלול ה"שסדר"?

הרב שנוולד: "המסלול מיועד לתלמידים מסיימי שמינית, אולם הוא גם יקלוט תלמידים שכבר למדו שנה אחת בישיבה ורוצים להצטרף להסדר, ומעדיפים את ההסדר החדש על המסלול הקיים".

כיצד בנוי המסלול החדש?

הרב שנוולד: כמו בהסדר רגיל: בתחילה שנה וחצי לימוד (עד אמצע חודש אדר של השנה השנייה). ולאחר מכן עשרה חודשים של שירות ראשון (מסלול מלא בחי"ר במסגרת פלוגת המסלול). לאחר מכן לימוד בישיבה של כעשרה חודשים (עד חודש חשוון של שנה ד'). ושנה של שירות שני (בפלוגה לוחמת, עד חודש חשוון של שנה ה'). וכשנתיים לימוד בישיבה (עד סוף שנה ו'). בסך-הכל: 50 חודשי לימוד בישיבה; ו-22 חודשי שירות פעיל.

מה היתרונות במסלול כזה? רק האורך של השירות הצבאי?

הרב שנוולד: בתקופת השירות השנייה, ישרתו התלמידים בפלוגה מבצעית. שירותם שם יעלה את רמת הפלוגה וכתוצאה מכך היא גם תיצור תחרות חיובית בין שאר הפלוגות. לאחר שנה, כאשר התלמידים יסיימו את שירותם ויחזרו לישיבה, הם יוחלפו על-ידי המחזור הבא. כך ייווצר רצף של בני ישיבות בפלוגה זו. לדבר יש גם יתרון בכל מה שקשור לבעיות שנוצרו בעקבות שילוב הבנות בצבא משום שלאורך הזמן יהיה ידוע שבפלוגה זו צריך להקפיד יותר.

הישיבה הראשונה שמובילה את המסלול קמה בעיר מודיעין. מדוע דווקא שם?

הרב שנוולד: כיום המגמה היא "לחזור לערים" ולהקים ישיבות בערים. העיר מודיעין היא עיר העתיד של מדינת ישראל. העיר מתוכננת למנות תוך עשור כמאה וחמישים אלף נפש. בעיר אוכלוסיות איכותיות בעלות השפעה (יש הרבה קצינים בכירים [במיל.] שמתגוררים בעיר). להקמת הישיבה במודיעין שותפים נציגי הקהילה ואנשי ציבור מהציבור הדתי, ובראשם שני הרבנים הראשיים של העיר: הרב דוד לאו והרב אליהו אלחרר, וכן מהציבור הכללי ובראשם רא"ל (במיל.) אמנון ליפקין שחק, תא"ל ב(מיל.) מתי לשם, ותא"ל (במיל.) מוני חורב. המכנה המשותף לכולם הוא האמונה שהישיבה תהיה מוקד תורני שממנו יתפתחו מעגלים נוספים. ושהישיבה תתרום תרומה חשובה לעיר מבחינה תורנית ותפתח סובלנות הידברות ודו שיח ערכי בין הציבור הדתי לציבור הכללי בעיר. הישיבה משולבת בפרויקטים חינוכיים בעיר ומשתלבת במגמה להעצים את מוסדות החינוך בעיר (בחינוך הדתי ובחינוך הכללי). לכל תלמיד בה יש מחויבות אישית לתרומה תורנית לקהילה.

את ההחלטה על מסלול ההסדר החדש קיבלו בשעתם שאול מופז שהיה שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון.

צילום: הרב אליעזר שנוולד

צילום: "תחרות חיובית בן שאר הפלוגות"

צילום: "הנוער הדתי מצביע ברגליים"