בית חרושת לכסף

מבעד למחיצת הזכוכית המשוריינת ניתן היה להבחין בבירור בערימות של "ירוקים": שטרות בני 1, 5, 10, 20, 50 ו-100 דולר. היו שם שמונה מיליון דולר במזומן. מעולם לא הייתי קרוב כל כך לכמות כה אדירה של כסף, ובאותו זמן גם רחוק כל כך ממנה.

השעה היתה 8.30 בבוקר. המקום: רחוב 14, פינת רחוב SWC בוושינגטון. כאן שוכנת המטבעה - בית החרושת הגדול בעולם לכסף, שזה עתה נפתחו דלתותיה. יחד איתי ניצבים, כמו בכל בוקר בשעה זו, כמה מאות אנשים, תיירים כמוני, מכל קצווי תבל - עדים כולם ל"פלא הכלכלי" הזה.

מבעד לחלונות של זכוכית משוריינת אנחנו עוקבים, בדריכות ובעיניים נוצצות, אחר תהליך הדפסת המרשרשים הירוקים - בכמויות שאפילו בסרטי הוליווד לא ניתן לראותן.

מאות עובדים מועסקים, מדי יום, בתהליך הייצור של המרשרשים הירוקים. ההספק של מכונות ההדפסה, שעליהן הם מופקדים, מסתכם ב-9000 גליונות לשעה, בני 32 שטרות ירוקים בכל גיליון. מדי יום מודפסים כאן שטרות בשווי כולל של 23 מיליון דולר ובשנה אחת - שטרות בשווי 66 מיליארד דולר. תחילה מודפס גב השטר, בדיו ירוקה, שתהליך ייבושה נמשך 48-24 שעות. רק לאחר מכן מודפסים הדיוקנאות, שעל גב השטרות, בדיו שחורה.

תוחלת-חייו של שטר בן דולר נאמדת ב-18 חודשים. ככל שהשטר הוא בעל ערך גבוה יותר - כן עולה תוחלת-חייו, שכן השימוש בו מועט יותר. כך, למשל, תוחלת-חייו של שטר בן 5 דולר מגיעה לשנתיים; של 10 דולר- לשלוש שנים; של 20 דולר - לחמש שנים; של 50 דולר - לתשע שנים, ושל 100 דולר - ל-23 שנים. בעבר הרחוק יותר הדפיסו כאן גם שטרות בערכים של 1000, 5000 ואף 10,000 דולר. אולם, משנת 1969 ואילך לא מדפיסים עוד שטרות בערכים העולים על 100 דולר השטר.