כיצד נמנע התקף לב

מי נכלל באוכוסיית הסיכון להתקף לב? והאם אנחנו יכולים לעשות משהו כדי למנוע למנוע התקף לב בגיל 45? מסתבר שכן.

גורמי הסיכון העיקריים שעשויים לגרום לאירוע לב בגיל צעיר הם: יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה, נטייה לקרישיות יתר ואירוע לב קודם בכלי הדם/בלב/במוח/בגפיים. גורמי סיכון אלו הן בלתי הפיכים וכוללים נטייה משפחתית למחלת כלי דם.

לדברי ד"ר אילן קיציס, קרדיולוג בכיר בבית חולים איכילוב, "נוכחות אחד או יותר מגורמי הסיכון מצדיקים טיפול ל"מניעה ראשונית", עוד לפני האירוע הראשון, עבור גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 50 עם גורמי סיכון. להם, מומלץ לקחת מינון נמוך של אספירין לכל החיים".

ד"ר אילן קיציס ממליץ על מספר דרכים שיסייעו במניעת התקף לב בגיל צעיר:

* הפחתת כולסטרול: רצוי להפחית את רמות הכולסטרול הרע לערכים נמוכים בהרבה מ-100% מ"ג. אין עדיין מידע המבוסס על עבודות מחקר איכותיות אודות הגיל ורמת ה-LDL המצדיקים את תחילת הטיפול התרופתי, אך הנטייה היא להתחיל טיפול תרופתי בגילאים מוקדמים יותר על-מנת להפחית את רמת ה-LDL לערכים נמוכים יותר;

* בדיקת הדמיה לנוכחות מחלת כלי דם: ישנן בדיקות כדוגמת מיפוי לב, צנתור רגיל, צנתור וירטואלי וכדומה, באמצעותן ניתן לאתר נוכחות של מחלת כלי דם, המצדיקה טיפול אגרסיבי בכולסטרול, גם ללא אירוע קודם, אלא כמניעה ראשונית;

* בדיקת לחץ דם: לחץ הדם צריך להיות מאוזן אופטימלית בכל הגילאים. ערכים אופטימליים ללחץ הדם נעים סביב 120/80. לעיתים קשה להשיג ערכי מטרה אלו, אך צריך להשתדל ולעשות מאמץ מתמשך ואגרסיבי לאיזון לחץ הדם;

* הפסיקו לעשן - העישון פוגע בבריאות;

* דיאטה: השתדלו לשמור על משקל גוף תקין. בעשורים האחרונים נרשמה עלייה במשקל האוכלוסיה העולמית ובעיקר באוכלוסיית המערב. יחד עם זאת, נרשמה עלייה במספר חולי הסוכרת - מהווה את אחד מגורמי הסיכון למחלת לב כלי דם. ירידה קלה של מספר ק"ג עשויה לשפר את בדיקות הדם וביניהן את רמת הסוכר ואת רמת הטריגליצרידים. אולם זה לא מספיק. יש צורך להגיע למשקל גוף אופטימלי על-מנת להקטין את הסיכויים לפתח סוכרת, יתר לחץ דם ובהמשך מחלת כלי דם;

* פעילות גופנית: יש להרבות בפעילות גופנית. היא מסייעת בשמירה על הבריאות ובמניעת התקף לב. שעה ביום (ברצף או במפוצל), לפעילות אירובית, המשולבת בפעילות לבניית כוח, הוכחה כיעילה במניעה ראשונית ושניונית להתקף לב.

דרכים לבדיקת תקינות לב ולחץ דם

ד"ר קיציס מציע חמש דרכים לבדיקת תקינות הלב ולחץ הדם:

* בדיקת מאמץ - זוהי בדיקה יעילה שעלותה נמוכה, ממנה ניתן להפיק אינפורמציה רבה. במידה ובמהלך הבדיקה מגיעים לדרגת מאמץ טובה והדופק עולה, סימן שפעולת הלב תקינה וצינורות הדם פתוחים;

* בדיקת א.ק.ג תוך כדי בדיקת מאמץ - בזמן מאמץ, כשתצרוכת החמצן אל הלב עולה, ניתן להבחין שכלי הדם סתומים ושהלב סובל מחוסר חמצן (איסכמיה) באמצעות שינויי א.ק.ג טיפוסיים. במידה והלב תקין וצינורות הדם פתוחים, הלב יקבל מספיק חמצן גם בדרגת מאמץ גבוהה והא.ק.ג ייצא תקין;

* מיפוי לב - מטרת בדיקה זו היא לגלות חסימות בכלי הדם הכליליים, על-ידי מאמץ הלב. במהלך הבדיקה נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים, כמו טליום, המכיל תכונות המאפשרות לו להגיע לאזורי שריר הלב שמקבלים דם. בזמן מאמץ הדרישה האנרגטית של הלב עולה, והעורקים הכליליים מתרחבים כדי לאפשר זרימת דם גדולה יותר. במידה וקיימת היצרות באחד העורקים, אזור שריר הלב שמוזן על-ידי העורק המוצר יסבול מאיסכמיה במאמץ, בעוד יתר אזורי הלב יקבלו דם כנדרש.

את ההבדלים בהספקת הדם לאזורי הלב השונים, בזמן מאמץ, מתעדים במהלך הבדיקה. לרוב, בדיקת המיפוי עם טליום יעילה מאוד לאבחון הצרויות משמעותיות בעורקי הלב. אף על-פי כן, ישנם מקרים לא מעטים, כגון בצנתור, לב, בהם תתגלה מחלה קשה בעורקי הלב בעוד תוצאות המיפוי היו פחות חד-משמעיות. מאידך, יש מקרים בהם המיפוי "חיובי" מאוד, בעוד בצנתור לב העורקים כמעט לא מוצרים. ניתן להסתמך על מקרים בהם המיפוי תקין לחלוטין, היות והסבירות שתמצא מחלה משמעותית בעורקי הלב כמעט אפסית;

* הולטר - מכשיר המקליט את כל פעימות הלב. לאחר עיבוד נתוני פעימות הלב בתוכנת מחשב מיוחדת, הן מודפסות על נייר. הולטר עושים לחולים המדווחים על תלונות שיכולות להתאים להפרעות קצב, כגון: "דפיקות לב מהירות", "הפסקות בדופק", "הלב קופץ" או "אני מרגיש את הלב יוצא לי מהמקום" וכדומה. על-פי הממצאים, בהולטר ניתן להתרשם האם לתלונות החולה אכן יש קשר להפרעות קצב כלשהן. לעיתים, צריכים לעבור את הבדיקה מספר פעמים, בהפרשי זמן של ימים או שבועות עד שמאתרים את הפרעת הקצב;

* Loop recorder - זהו מכשיר שכל הזמן כבוי, אולם למעשה הוא פועל תמיד. הוא מכיל כפתור, שכשלוחצים עליו, הוא מתחיל להכניס לזיכרון שלו את הדופק כפי שהיה מספר דקות לפני הלחיצה ועד למספר דקות לאחר הלחיצה, במשך חודש ימים. הסיכוי לאתר את הפרעת הקצב הינו גדול.