הליך "פיטורים בהסכמה" במשטרה אינו הפיך

נדחתה העתירה אשר ביקשה להורות למפכ"ל המשטרה ולשר לביטחון הפנים, שלא להפסיק את השירות של נצ"מ משה אריאל. אצל השר והמפכ"ל התקבלה החלטה בתיאום עם אריאל על פרישתו בהליך של "פיטורים בהסכמה" הנהוג במשטרת ישראל. בג"צ פסק כי בראיון שנערך לאריאל מול ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, הוא נתן הסכמתו לתוכנית הפרישה שהוצגה בפניו. טענתו של אריאל כי ההחלטה על הוצאתו לגמלאות נגועה בחוסר סבירות קיצוני, נדחתה.

הנשיאה דורית ביניש קבעה (ב', 5.3.07), כי השר לביטחון פנים מוסמך מכוח פקודת "דבר המלך במועצה על ארץ ישראל" משנת 1922, להורות על פיטורי שוטר, וכן מוסמך השר לאשר הסדר של "פיטורים בהסכמה", כאשר שוטר משוחרר מהשירות לפני הגיעו לגיל פרישה, על יסוד הסכמה בין אותו שוטר לגורמים המוסמכים במשטרה. לפי הליך ה"פיטורים בהסכמה", מתגבשת זכאות השוטר, ששוחרר בהתאם להליך, לקצבת פרישה ולמענקים הנלווים לכך מיד עם שחרורו.

מפסיקתו של בג"צ עולה כי טענתו הראשונה של אריאל כנגד הליך פיטוריו, עלתה רק כשמונה וחצי חודשים לאחר הראיון מול אגף משאבי אנוש ולאחר שהובהר לו כי משניתן אישור השר לתוכנית הפרישה הוא אינו יכול לחזור בו מהסכמתו לתוכנית. טענתו של אריאל לא התקבלה, היות ונמצא כי אריאל ביקש לחזור בו מההסכמה, רק לאחר שהתבררה לו המשמעות הכספית של יציאתו לגמלאות לפני הגיעו לגיל 55.

בג"צ פסק, כי אין זה סביר שקצין משטרה ותיק ומנוסה, המקבל סיכום ראיון בו מצוין כי הוא מסכים לתוכנית הפרישה, אינו מתריע כי הסיכום לא מקובל עליו, למשך תקופת זמן כה ארוכה. אם היו לו טענות כלפי הסיכום, היה עליו להעלותן באותו מועד. בג"צ ביסס קביעתו כי הסכמה, מעת שניתנה אינה ניתנת לחזרה, גם בשל הצורך בוודאות וביציבות של ההסכמות המתגבשות מדי שנה עם שוטרים שמשתחררים מהשירות בהליך של "פיטורים בהסכמה".

את נצ"מ (בדימ.) אריאל ייצג צ' זף ואת המדינה עו"ד מ' לייסר.