"אולמרט נמנע ממתן תשובות למרות הפניות החוזרות אליו"

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, מפנה אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, וטוען כי אולמרט אינו משתף פעולה עם הביקורת. הוא נמנע מפגישה והוא מעכב את תשובותיו למבקר המדינה. בשל זאת, מתעכב הדוח הסופי. המבקר מגלה, כי כל שרי הממשלה אליהם פנה, וכל הגורמים האחרים, כולל אלופי צה"ל ומנכ"לים של משרדים, התייצבו במועד שנקבע. המקרה היחיד שנפגשנו בו, שנתקלנו בסירוב, הוא ראש הממשלה, אומר המבקר.

- לפורום אקטואליה
- המבקר מול אולמרט: פירוט התאריכים המלא
- "מבקר המדינה הטעה את חברי הכנסת"

המבקר לינדנשטראוס ציין, כי הדוח הסופי והמלא יוגש לעיון הוועדה לביקורת המדינה רק בעוד כארבעה חודשים, לאחר שיתקבלו כל התגובות. "אנו עתידים לתת עוד ארבעה חודשים דוח מפורט ויסודי עם שמות מבוקרים שתינתן להם אפשרות להגיב. בנוסף, הביקורת היום חדה מאד והיא גם יכולה להרגיז הרבה אנשים".

"לא יכופפו אותי"

המבקר פנה למבוקרים השונים וביקש כי יכירו בעובדה שמטרת הדוח היא לחשוף ולפעול לתיקון הליקויים. "אני מבקש מהמבוקרים להבין כי זוהי מטרתה של הביקורת. יש לחשוף לאור העולם את הדברים הקשים שקיימים ולא לטשטשם ולהסתירם. הביקורת, ככל שהיא חריפה יותר, היא יותר צוברת אש". הוא המשיך ואמר כי לא ייסטה מתפקידו והביקורת הרבה המופנת כלפיו לא תשפיע על עבודתו. "עליי שום דבר לא ישפיע: לא יכופפו אותי. הביקורת תמשיך כפי שהייתה", הכריז.

הביקורת כללה פגישות עם עשרות בני אדם

המבקר פתח את דבריו בהסבר על אופי פעילות הביקורת וההליכים אשר כללה. לדבריו, הביקורת החלה ביום 14.8.06 והיא נמשכה עד תחילת חודש מרס 2007. "פעלנו בנושא הביקורת על-פי שני מקורות כאשר מקור אחד היה חוק מבקר המדינה וחוק יסוד מבקר המדינה. מיד עם שוך הקרבות התחילה עבודת הביקורת בכך שקרוב ל-62 מעובדי מבקר המדינה (למעלה מ-10 אחוז) החלו בעבודה מעשית בכל אתר ואתר, בכל משרד ומשרד שבו היינו צריכים לאסוף מסמכים, למיין אותם, ולאחר מכן לבדוק גם בפגישות אישיות עם המבוקרים את המסכת המשפטית שיש להעלות בפני ביקורת המדינה", מסביר המבקר.

"נפגשנו עם עשרות אנשים, ביניהם שרי הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון פנים, שר הפנים, נפגשנו עם הרמטכ"ל הקודם, עם אלופי צה"ל, עם המפכ"ל, קציני המטה שלו, מפקדי המחוזות הנוגעים לדבר, ואם אומר שנפגשנו עם מספר רב מאד של אנשים, אני לא אגזים בכך. הפגישות הוקלטו או נרשמו. החומר משתרע על אלפי עמודים ומעלה והוא כולל תמונה מדויקת ומשמעותית לגבי מצבו של העורף בעת המלחמה בצפון".

המבקר החלה לפרט את הפעילות השונה שביצע ופעמים רבות נקטעו דבריו בשאלות ביניים, על חלקן לא יכל להשיב בעקבות פסיקת בג"צ מהבוקר.

מפקד פיקוד העורף כבר העביר תשובות

"דוגמאות לבדיקות שערכנו - אתן דוגמא אחת המתייחסת למי שבאמת קשור מאד לנושא העורף וזה פיקוד העורף. נפגשנו עם אנשי הפיקוד בצורה משמעותית ביותר, החל מהמפקד והמפקדים הקודמים. קיימנו שלוש ישיבות עם מפקד הפיקוד. גם רמ"ט הפיקוד השתתף בפגישה הראשונה. קיבלנו 126 שקפים בנושא פעילות פיקוד העורף אשר הועברו לנציגי משרד המבקר. ב-29.11 נשלחו למפקד הפיקוד גם שאלות בכתב והוא השיב במכתב מפורט בן 39 עמודים, אליו צורף גם קלסר עב כרס עם מסמכים רבים. היו גם פגישות נוספות עם בעלי תפקידים בפיקוד העורף. זו רק דוגמא כמה יסודית הייתה בדיקתנו".

המבקר: אולמרט מעכב פעולת הביקורת

המבקר תקף את ראש הממשלה וציין: "נתקלנו בקושי לגבי קבלת המידע הדרוש לנו מראש הממשלה. כאן אמסור את תיאור הדברים מבחינה כרונולוגית: פנינו לראשונה ללשכת רה"מ ב-22.8.06. נושא העורף הוא בטיפול הבלעדי של מבקר המדינה. ועדת וינוגרד לא מטפלת בנושא הזה. לאחר פנייתנו, רק אחרי חודשיים ב-25.10.06 קיבלנו את החומר החלקי, הראשון, מלשכת רה"מ. פנינו שוב וביקשנו את קבלת החומר ואת החומר הנוסף קיבלנו סופית רק ב-6.11.06. החומר כולל פרוטוקולים, סטנוגרמות וחומר נוסף", אמר המבקר ובהמשך תיקן עצמו והוסיף: הסטנוגרמות ניתנו רק ב-4.12.06, כלומר כשלושה חודשים אחרי פנייתנו ולא חודשיים.

הוא הסביר את מגבלות החוק והדגיש: "החוק אומר כי יש להעביר "מיד" את החומר למבקר המדינה. הנורמות של חודשיים אינן מקובלות. גילינו אורך רוח. אנחנו לא רוצים רק לעיין בפרוטוקולים. כתוצאה מאי קבלתם, עוכבה פעולתנו. היו ניסיונות מצד גורמים במשרדנו להשיג את החומר עד שקיבלנו את החומר".

"עד היום טרם קיבלנו תשובה מראש הממשלה"

"לאחר מכן הייתה פנייה שלי לראש הממשלה וביקשתי ממנו לקיים איתנו מפגש אצל מבקר המדינה כי יש לנו רצון רב לשמוע את תגובתו של אולמרט, כמו שאר השרים והאישים. לצערי, לא נעניתי בעניין הזה על-ידי פגישה עם ראש הממשלה אלא קיבלנו הודעה שנעביר לו שאלות בכתב - "שאלון". הבעיה הייתה עצם הפגישה ולא משהו אחר". המבקר הדגיש, כי לראש הממשלה הועברו 12 שאלות בלבד עליהן נדרש להשיב, אך הוא נמנע מלעשות זאת.

"שלחנו לו את השאלון. אני מניח שאולמרט הופיע באותה תקופה מול ועדת וינוגרד ואני מניח שהוא התכונן לפני הישיבה ולכן לא מצאתי סיבה למה החומר עוכב. עד היום הזה לא קיבלנו עדיין את התשובות לשאלון שציפינו לו. ב-25.12.06 פנה משרד המבקר לרה"מ וביקש ממנו להציג את תגובתו לביקורת. ב-7.1.07 ביקש רה"מ שלא להשמיע דברים בעל פה אלא להשיב לשאלות בכתב. ב-31.1.07 הועברה לרה"מ הועברה רשימת 12 השאלות, 7 מתוכן קשורות לעורף. עד היום טרם קיבלנו תשובה. יש להניח שהחומרים האלה לא חייבו פרק זמן כל כך ארוך להשיב עליהן. כדי להשלים דוח אנחנו צריכים תשובות".

המבקר ממתין לתגובת אולמרט בשורה של נושאים

חברי הכנסת הרבים אשר הגיעו לדיון הציפו את המבקר בשורה של שאלות, אשר חלקן לא קשורות לדוח הנידון, אך עשויות לפגוע בראש הממשלה. ח"כ לימור לבנת שאלה את המבקר על פרשת מעורבותו של רה"מ ברשות לעסקים קטנים ובינוניים אותה חקר המבקר.

"לגבי הרשות לעסקים קטנים ובינוניים – הנושא נמצא אצל היועץ המשפטי לממשלה, אליו העברנו את החומר עם בקשה לבדוק את העניין אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית. אני לא רוצה להניח הנחות אלא לתת עובדות. לגבי המרכז להשקעות, יצאה טיוטת דוח לקבלת תגובה. איני יכול לומר שאני שבע רצון גם בנושא זה. נשלחה טיוטת דוח לפני ארבעה חודשים ועדיין אנחנו ממתינים לתשובתו של אולמרט. יש לנו תיקים נוספים וגם שם אנחנו ממתינים לתשובה".

המבקר: לא ניתן להזניח נושאים דחופים 7 חודשים

צילום: העורף חשוף לפגיעה

המבקר הסביר כי ישנם שורה של נושאים אשר יש לטפל בהם במהירות כלקחים מהמלחמה האחרונה, אך בחלקם ישנה סחבת.

"היו ממצאים מסוימים בבדיקתנו שחייבו טיפול מהיר יותר. החומר הזה הוא המלצות ביניים או "נושאים לטיפול דחוף" שסברנו שיש להביא לידיעת המבוקרים כבר עכשיו כי יש לטפל בנושאים אלו מיד, בזמן אמת. הדוח כולל נושאים שראינו שהממשלה צריכה לטפל בהם מיד ולא להשאיר אותם ללא טיפול שבעה חודשים אחרי המלחמה".

יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב שאל את המבקר: מהם הנושאים הנבדקים?

"מבלי לפגוע בהחלטת בג"צ", אמר המבקר, "הנושאים הם: המערכה בצפון, תהליכי קבלת החלטות, טיפול בעורף על-ידי משרד רה"מ, משרד הביטחון; היערכות לחירום של המשטרה ומשרד ביטחון פנים; היערכות מד"א; מערכת האשפוז; היערכות משרד הרווחה; המוסד לביטוח לאומי; היערכות אספקת בנקאות; הרשויות המקומיות; מקלוט ומיגון אישי; פעילות הגופים התורמים והתיאום ביניהם לבין השלטון; ופינוי אוכלוסיה במהלך המערכה בצפון.

המבקר מסביר: ההדלפות לא ממשרדי

ח"כ מנחם בן-ששון שאל את המבקר על ההדלפות אשר התרחשו מהדוח. "כיצד הגיע המידע מהדוח לעיתונאים?", שאל בן-ששון.

המבקר השיב: "דוח ביקורת, לפני שהוא ניתן לכל גורם כלשהו, הוא נשלח למכותבים, וביניהם ח"כים ועיתונאים. הם מקבלים אמברגו לפרסום הדוח עד למועד הדיון בכנסת. העיתונות מקיימת את הנושא בצורה הטובה ביותר. בעניין זה יש לנו סעיף בחוק שאומר שאוסר לפרסם הדוח בלי אישור של מבקר המדינה".

המבקר "הוא היחיד שיכול לפרסם כל דוח שירצה לפרסם, ואין עליו שום מגבלה. מי שיכול לפרסם לא צריך להדליף אחרת זה לא הגיוני. לכן בנושא זה החוק אומר שהמבקר יכול לפרסם כל דוח. אחרים שרוצים לפרסם צריכים לקבל את אישור המבקר אחרת הם עוברים עבירה פלילית. ראש חטיבת הביטחון במשרדנו נפגש עם עיתונאים ומסר להם את הפרטים שאנחנו עתידים לחשוף ביום ג', קרי היום, ואמר להם שיש איסור לפרסם את הפרטים. כמו שהיה אמברגו, גם במקרה זה התבקשו כל העיתונאים שקיבלו את התדריך, נאסר עליהם לפרסם. נדמה לי שאיסור זה נשמר, מלבד מקרה אחד או שניים".

גלאון: "הדיון הוא תולדה של החטא הקדמון"

זהבה גלאון (מרצ-יחד) מסרה כי "הדיון היום בדוח המבקר הוא תולדה של החטא הקדמון של התנגדותו של ראש הממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוקמו ועדות על ועדות שחוקרות ותוצאות החקירה אינן נראות לראש הממשלה ואנשיו עושים לגיטימציה לחוקרים. מדהים שראש הממשלה שקיבל החלטה לצאת למלחמה בפחות משעה, מסתתר מאחורי הטענה שלא היה לו מספיק זמן לענות לשאלות המבקר".

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), אמר "דבריו של מבקר המדינה כי שלח פקידים למשרדו לעדכן עיתונאים בעניין טיוטות הדוח מוכיחים כי פעל בצורה לא אחראית. אסור למבקר לתדרך אלא אם קיימות מסקנות סופיות ולאחר ששמע את כל טיעוני המבוקרים, אחרת מבוקרים נפגעים. בכוונתי לכנס את הוועדה על-מנת לדון בסוגיית חוק יסוד מבקר המדינה ולהבהיר את החוקים הנלווים אליו".