בקרוב בישראל: כבד אווז הונגרי כשר

בעוד מגדלי אווזים מישראל סובלים כתוצאה מחקיקה נגד פיטום אווזים, עמיתיהם בהונגריה ובצרפת הגדילו את הקפי הגידול בארצם כדי לספק את דרישת הכבד בישראל ובשווקים אליהם יוצא הכבד הישראלי בעבר. מגדלי האווזים הישראלים טוענים כי הם נמצאים במצוקה כלכלית ופשיטות רגל עקב החלטת הממשלה למנוע ביצוע מחקר חדשני, שהוכן על-ידי המדען הראשי של משרד החקלאות, לשיפור תנאי הגידול של האווזים.

בצרפת שיווקו בשנת 2006 כ-22 אלף טון כבד, גידול של 9% ואילו בשנת 2007 צפוי גידול נוסף של 5%. בהונגריה מייצרים כ-10,000 טון כבר המיוצא לאירופה ויפן ובקרוב לישראל. הצרפתים וההונגרים אימצו את הידע החקלאי מישראל בנושא רווחת האווזים, והפיטום מבוצע בציוד מתקדם שפותח בישראל בסיוע משרד החקלאות.

כמעט במקביל להחלטה לסגור את הענף בישראל, החליט הפרלמנט הצרפתי (האסיפה הלאומית) להכריז על גידול האווזים כנכס מורשת תרבותי וגסטרונומי לאומי. בדברי ההסבר לחוק נכתב, שהגידול נעשה בהקפדה מדעית על שמירת רווחת בעלי החיים. כן צוין שכבד האווז מהווה דוגמה ראויה למוצר השייך למורשת הלאומית ולקשר לקרקע, ומאפיין את כלל תעשיית המזון הצרפתית המקורית.

מארגון מגדלי האווזים נמסר שהחלטת הממשלה על סגירת ענף האווזים באוקטובר 2005 היא אירוע ראשון מאז חידוש ההתיישבות בארץ ישראל שבו נסגר ענף חקלאי מצליח בהוראה שלטונית, ומייצג את ההתייחסות לכלל החקלאים בארץ. ראשי הארגון הוסיפו כי סגירת הענף גרמה לפגיעה במאות משפחות, בעיקר בפריפריה, וירידה לטמיון של כסף רב שהושקע בתשתיות, ציוד וידע ואובדן שווקי יצור.

ההחלטה על סגירת הענף התקבלה בישיבת הממשלה בראשות ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. בישיבה הוחלט לפצות את העוסקים בענף, אבל על-פי דרישת האוצר נרשם במקום פיצוי "סיוע". הכוונה לסיוע נמוך המותנה בהשקעות חדשות של החקלאים. לרוב החקלאים אין הון שיאפשר להם לנצל את הסיוע הנמוך להשקעות חדשות. רובם כיום במצב כלכלי קשה והם מחוסרי עבודה ועל-סף פשיטות רגל.