היעד: שיכון עולים בשכונות וביישובים חזקים

השר לקליטת עלייה, זאב בוים, יניח בפני ישיבת ועדת השרים לקליטה, עלייה ותפוצות שתיוחד לדיון בצרכי הקהילה האתיופית, הצעות לשינויים מרחיקי לכת בתחום הדיור של עולי אתיופיה, ושילובם בשירות המדינה.

ההצעות אמורות לתת מענה מערכתי לבעיות הבוערות בקרב הקהילה האתיופית, כגון העלאת מענקי המשכנתאות ב-25% לרכישת דיור קבע, שילוב בני העדה בתעסוקה והקצאת משרות יעודיות בשירות המדינה, מתן פתרונות לזוגות צעירים והקצאת משאבים להתמודדות עם תופעת האלימות. שר הקליטה סבור, כי מצוקות הדיור מהוות אבן-נגף בכל הליך התערות האוכלוסיה האתיופית בחברה הישראלית. כיום, מענק המשכנתאות מגביל את אפשרויות הדיור לעולים מאתיופיה.

הרפורמה המוצעת, המגדילה את מענקי המשכנתאות ב-25%, תפתח בפני המשפחות אפשרות להתיישב בשכונות חזקות ובכך תתרום לשילובן החברתי, כמו גם תיתן מענה למצוקות הקיימות בתחום. נושא זו יהווה סלע-מחלוקת עיקרי בוועדה, המונח לפתחו של ראש הממשלה.

התוכנית שתוצג בפני הוועדה היא ראשיתו של מהלך רחב המתוכנן לחיזוק הקהילה שיובא בהמשך בפני הוועדה, בין היתר מתוכנן חיזוק מעמדם של הקייסים ונושאים נוספים.

ועדת השרים לקליטה עלייה ותפוצות מתכנסת ביוזמת השר לקליטת העלייה, בהמשך לפגישה שקיים עם נציגי הקהילה האתיופית בנובמבר האחרון. בוים הבטיח, כי הממשלה תקיים דיון רחב באשר לקליטתם ושילובם של עולי אתיופיה ולקראת דיון זה הכין המשרד לקליטת העלייה את התוכנית הרחבה בשיתוף נציגי העדה. היא תעלה לאישור הוועדה ביום ב' הקרוב.

המלצות משרד הקליטה

העלאת גובה המשכנתאות לעולים חדשים ב-25% כבר ממרס 2007

משפחות עולים מאתיופיה מתגוררות במרכזי קליטה זכאיות למענק לרכישת דירה בשוק הפרטי. ממוצע מענק המשכנתא למשפחת עולים עומד על סך של 300,000 ש"ח. העדר הון עצמי וקשיים אובייקטיביים בהשגת הלוואה משלימה מהבנקים למשכנתאות, גורמים לכך שעולים מאתיופיה רוכשים דירות במחירים שכמעט ואינם עולים על סכום המענק שניתן להם. המשרד לקליטת העלייה רואה לכך מספר תוצאות ברורות: הדירות נרכשות בשכונות שיקום, שטחן קטן יחסית למספר הנפשות במשפחה ובפועל אנו יוצרים מוקדי מצוקה ללא פתח לתקווה. מיותר לציין השפעת מציאות שכזו על נוער בסיכון וצמיחתו של דור מצוקה.

החל משנת 1994 לא עודכן גובה המשכנתא לדירות לעולים מאתיופיה והיא איננה תואמת את השווי הריאלי של הדירות היום. כל שנה עולות לארץ 810 משפחות הזכאיות למענק. סכום מענקי המשכנתאות עומד כיום על 220 מיליון ש"ח. התקציב הדרוש לביצוע ההחלטה 55 מיליון ש"ח לשנה.

בדיונים מוקדמים של משרד הקליטה עם האוצר ומזכירות הממשלה התגלתה מחלוקת לגבי סוגיית העלאת המשכנתאות. נשא שעליו יצטרך רה"מ להכריע בדיון בוועדה.

סיוע מיוחד לשכונות בהן אחוז העולים מאתיופיה עולה על 10% מהתושבים

תוקם ועדה בין-משרדית משותפת למשרד הבינוי והשיכון, המשרד לקליטת העלייה והאוצר לבחון מתן סיוע מיוחד לשכונות בהן אחוז העולים מאתיופיה המתגוררים בדיור קבע עולה על 10% מתושבי השכונה. בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל המשרד לבינוי ושיכון.

הוועדה תמליץ על פתרונות במספר תחומים: העצמת הטיפול בעולים באמצעות חיזוק תשתיות חברתיות והעמקת הטיפול החינוכי והתעסוקתי; שדרוג וטיפול בשכונות באמצעות הרחבת ושיקום דירות ומבני ציבור, שיקום תשתיות ושטחי ציבור; הרחבת הזכאות למענקי משכתנתאות לעולים ולטובת הדור השני שאינו זכאי למשכנתה לדירה;

מתן תמריצים למי שאינו בן העדה האתיופית, במטרה לעודדו לעבור ולהתגורר בשכונה על-מנת לחזקה באוכלוסיה חזקה ומתן סיוע לדור השני ולזוגות צעירים לרכוש דירות בשכונות חזקות ע"י סיוע בשכר דירה והגדלת משכנתאות.

קליטת עולים מאתיופיה בשירות המדינה

על השירות הציבורי להעביר מסר לחברה הישראלית של שילוב עולי אתיופיה בשירות המדינה. בהמשך לפגישת השר בוים עם נציב שירות המדינה, תועלה החלטה להקצאת משרות ייעודיות לבני הקהילה בשירות המדינה. בשנת 2007 יקצו משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, 15 משרות חדשות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך, בהן יועסקו רק מועמדים מבני הקהילה האתיופית. התקציב הדרוש לצורך כך הוא כ-3 מיליון ש"ח.

10% מחודשי העבודה להעסקת סטודנטים בשירות המדינה יוקצו לקליטת סטודנטים בני העדה האתיופית. מבחני הכניסה לשירות המדינה יותאמו לבני העדה, ועדה משותפת למשרד לקליטת העלייה ונציבות שירות מגבשת בימים אלו מבחנים מיוחדים לבני העדה. המשרד גיבש סל תמריצים לכל משרד ממשלתי שיקלוט עובדים בני העדה במטרה לעודד שילובם של בני הקהילה במשרדים.

טיפול בקשיים המשפחתיים והקהילתיים בקרב בני העדה האתיופית

הקהילה האתיופית מונה היום כ-104,000 נפשות. שיעור גבוהה של העולים נתון בצב כלכלי חברתי ירוד וכי שיעור גבוה של משפחות ילדים ונוער סובלים מעוני, אבטלה, שוליות חברתית ומצוקות חברתיות עמוקות. למעלה מ-60% מבני העדה האתיופית מטופלים במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ. פי ארבעה מהקיים בקבוצות אוכלוסיה אחרות. המגמה מעידה על משבר עמוק ברמת המשפחה והקהילה מחייבת הקמת ועדה בין-משרדית לבדיקה מעמיקה של התופעה תוך התמקדות בהיבט המשפחתי הקהילתי של בני העדה. העדה תורכב מנציגי משרד הרווחה, המשרד לקליטת העלייה, משרד האוצר, החינוך הבריאות התמ"ת, הביטוח הלאומי, ג'וינט ישראל ומכון ברוקדייל. ובראשה יעמוד המשנה למנכ"ל משרד הרווחה.

הוועדה תבחן טיפול בישובים עתירי עולים, תציע דרכים להתמודדות עם הפערים הבין-תרבותיים ומשבר ההגירה והבעיות הכרוכות בכך כגון אלימות, אובדנות, נוער בסיכון ועוד.

נושאים נוספים שיועלו על סדר יומה של הוועדה

קריאה לסוכנות היהודית לקיים פעילות חינוכית והקניית מיומנויות לכישורי חיים בישראל טרם עלייתם של בני הפלשמורה לארץ

משרד הקליטה דורש מהסוכנות היהודית להכין את בני הפלשמורה טרם עלייתם ממחנה גונדר לארץ באמצעות לימודי עברית ויהדות והקניית מיומנויות לכישורי חיים בארץ. בני הפלשמורה ממתינים חודשים רבים לפני קבלת הזכאות לעלייה ארצה ויש צורך ללמדם עברית, להכין את הילדים למערכת החינוך בארץ ולהכינם לתהליך הגיור במטרה להקל על קליטתם ולזרז את השתלבותם בחברה.

סיוע בהקמת מרכז ארצי קבוע לשימור מורשת יהדות אתיופיה – "בהלצ'ין"

ועדה מיוחדת בראשות השר לקליטת העלייה תוקם כדי ללוות ולסייע תקציבית הקמתו של מרכז ארצי קבוע בהר הצופים לשימור ופיתוח המורשת והתרבות של יהודי אתיופיה ולעידוד שילובם של בני העדה בחברה הישראלית.