סימנים למחלות לב - גבוהים בקרב מעשנים פסיביים

בן או בת הזוג מעשנים בבית? חבר לעבודה נושף את העשן מול פרצופכם במהלך ישיבת הנהלה? אם כך, גם בלי שתחזיקו סיגריה בפה אתם בסיכון מוגבר למחלות לב.

חשיפה לעישון פסיבי בעבודה, בבית או בכל מקום אחר גורמת לעלייה לא פרופורציונלית בסמנים המעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם, כך מדווחים חוקרים בעיתון של איגוד הלב האמריקני "Circulation".

המחקר החדש מספק ראיות נוספות לכך שחשיפה ברמות נמוכות לעישון פסיבי היא בעלת השפעה רפואית חשובה על הרגישות למחלות לב וכלי דם. מדובר במחקר האפידמיולוגי הראשון הקושר בין רמות סמנים אלו לאמצעי מדידה אובייקטיבים של חשיפה לעישון פסיבי ולא על דיווח אישי לגבי חשיפה שעשוי להיות משוחד.

במחקר, מדדו החוקרים את רמת הקוטינין בדם של המשתתפים ולא הסתמכו, כאמור, על דיווח עצמי שלהם לגבי החשיפה לעישון פסיבי. קוטינין הוא תוצר הלוואי העיקרי של הניקוטין שמצביע על רמות צריכת הניקוטין. מאחר שניקוטין אופייני ביותר לעישון הטבק, רמות הקוטינין בדם הצביעו על חשיפה לעישון טבק ולרכיבים הרעילים שבו.

החוקרים בדקו גם אם לאנשים שנחשפו לעישון פסיבי היו רמות גבוהות יותר של פיברינוגן, הומו-ציסטאין וחלבון מגיב C (חלבון הנוצר בעת מצבי דלקת שונים), כולם סמנים למחלות לב וכלי דם.

החוקרים אספו את הנתונים ממחקר בריאות לאומי וסקר תזונה, שניהם כללו 7,599 בוגרים שמעולם לא עישנו.

68% מהמשתתפים היו נשים והגיל החציוני של המשתתפים היה 38. ל-18% מהמשתתפים לא היו רמות קוטינין שניתן לזהותן ולשאר היו רמות נמוכות או גבוהות. 18% מהמשתתפים עם רמות נמוכות של קוטינין ו56% מהמשתתפים עם רמות גבוהות של קוטינין דיווחו על כך שהתגוררו עם אדם מעשן בבית או שנחשפו לעישון טבק בעבודתם, המקומות העיקריים לחשיפה ארוכת טווח.

החוקרים גילו כי לקבוצות המשתתפים עם רמות נמוכות או גבוהות של קוטינין היו רמות גבוהות במידה משמעותית של פיברינוגן והומו-ציסטאין, לעומת המשתתפים עם רמות קוטינין לא מזוהות.

הרמות הגבוהות של הפיברינוגן וההומו-ציסטאין שהיו קשורות לחשיפה לעישון פסיבי היו שוות ערך לכ-30% עד 45% מהרמות שנראו אצל מעשנים אקטיביים.

החוקרים חקרו גם רמות גבוהות של חלבון מגיב C, סמן נוסף לדלקתיות, וכן ספירת תאי דם לבנים אצל משתתפים עם רמות קוטינין גבוהות. לא נמצא קשר משמעותי בינהם.

הקשר השתנה במידה מועטה בלבד לאחר שהחוקרים התאימו את הדיווח העצמי של המשתתפים לגבי צריכת פירות וירקות (היבט תזונתי בעל השפעה על בריאות הלב וכלי הדם) וגורמים הקשורים לסגנון חיים כמו פעילות פיזית, מעמד חברתי והשמנה. ניתוח נתונים מוגבל יותר למשתתפים צעירים מגיל 70 ללא היסטוריה של התקפי לב, אי ספיקת לב או שבץ גם היא הראתה הבדל מועט בלבד בקשר.

המחקר הראה למעשה כי רמות נמוכות של חשיפה לעישון פסיבי קשורות לעלייה ניכרת בסיכון למחלות לב וכלי דם.

גם כאשר המשתתפים לא נחשפו לעישון במקום העבודה ובבית, לרבים מהם היו רמות נמוכות או גבוהות של קוטינין בדם. אנשים אלו נחשפו אולי בבארים, מסעדות או אפילו בבתים של אנשים אחרים כמו קרובי משפחה או חברים, מה שמראה כי גם אנשים הנחשפים לרמות נמוכות של עישון פסיבי נמצאים בסיכון גבוה.

המחקר תומך בראיות הקיימות כי חשיפה לעישון פסיבי היא גורם חשוב שניתן למנוע למחלות לב וכלי דם. הוא מדגיש גם את החשיבות של יישום אמצעי ההגנה לציבור, כמו איסור על עישון במקומות ציבוריים סגורים ובמקומות עבודה.