בג"צ: הסמכות נתונה בידי טירקל

בית המשפט העליון קובע, כי שלוש העתירות נגד מינויו של רב-גונדר יעקב גנות לתפקיד מפכ"ל המשטרה הינן מוקדמות מדי. אי-לכך, החליט בג"צ, כי בשלב זה לא יתקיים דיון לגופו של עניין, אלא לאחר ההכרעה שתינתן בוועדת טירקל. במקביל קובע בג"צ, כי ועדת טירקל היא הגורם המוסמך לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות "במובנו הרחב של מושג זה", וכי בידיה הסמכות והכוח לבצע בדיקה רחבה אף יותר מזו שיכול לבצע בית המשפט עצמו.

פסק הדין נכתב על-ידי השופטת אילה פרוקצ'יה (אב"ד), בשמו של כל ההרכב, הכולל את השופטים אדמונד לוי ומרים נאור. בכך דוחה למעשה בית המשפט את הטיעונים שהועלו, כאילו ועדה זו אינה מוסמכת לדון בטוהר מידותיו של גנות. הצדדים לעתירות, לרבות העותרות נגד גנות - תנועת אומ"ץ, הפורום המשפטי והתנועה לאיכות השלטון, הוזמנו למסור הודעות משלימות לאחר ההכרעה בוועדת טירקל.

בג"צ, בהרכב השופטת אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי ומרים נאור, קובע כי "עיקר תפקידה של הוועדה המייעצת הוא, איפוא, לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי". בג"צ מייחס לוועדה זו כוח רב, וקובע כי "פרשנות רחבה זו של סמכות הוועדה המייעצת נובעת מנוסחה של החלטת הממשלה ומהתכלית והמטרות שלשמן הוקמה הוועדה. פרשנות זו מתיישבת עם התפיסה המדגישה את חשיבותה של הביקורת המינהלית כאמצעי רב חשיבות לבחינה מעמיקה ויסודית של הסוגיה העומדת לדיון... ביקורת מינהלית כאמור עשויה להיות אף רחבה יותר מן הביקורת השיפוטית, המתמקדת, על-פי טיבה, בבחינה - האם נפל בהחלטה פגם משפטי".

בהחלטתם מקבלים השופטים את טיעוני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ושל השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, כי העתירות מוקדמות מכיוון שהליכי המינוי טרם מוצו ועל-כן אין עילה לדרוש פסלות של מינוי שטרם הוחלט עליו. השופטים קובעים, כי "על-פי הליך המינוי לתפקידים הבכירים המוסדר בהחלטת הממשלה, ראש הממשלה או השר המציע את המינוי פונה לוועדה המייעצת באמצעות מזכיר הוועדה, ומבקש כי תדון בהצעתו לאחר שהוגשו מסמכי רקע המתארים את פרטיו האישיים והמקצועיים של המועמד. לאחר דיון והחלטה של הוועדה, מועברת חוות הדעת לראש הממשלה ולשר המציע את המינוי. בשלב זה מגבש השר המציע את המלצתו הסופית בשים לב לחוות דעת הוועדה. לאחר מכן מועברת חוות הדעת באמצעות מזכיר הממשלה לידיעת חברי הממשלה, ובעקבות זאת מובאת הצעת המינוי לדיון ולהחלטה בממשלה גופה (סעיף ו להחלטת הממשלה). יוצא, איפוא, כי הליך המינוי של נושא תפקיד בכיר על-פי החלטת הממשלה הוא רב-שלבי: המלצת השר, בחינת המינוי על-ידי הוועדה המייעצת, מתן חוות דעתה, גיבוש המלצה סופית של השר המציע, ולבסוף דיון והחלטה בממשלה".

השופטים קובעים, כי ההליכים דנן טרם מולאו כולם. "בהליך מינויו של המשיב 5 למפכ"ל המשטרה התקיים עד כה השלב הראשון בלבד – קרי: ניתנה המלצת השר לביטחון פנים בדבר המינוי, וטרם התכנסה הוועדה המייעצת לדון ולגבש את חוות דעתה בעניין זה. ממילא, השר לביטחון פנים טרם גיבש את המלצתו הסופית בעניין מועמדות משיב 5, וטרם הובאה הצעת המינוי לדיון והחלטה בממשלה. פועל יוצא מהשלב המיקדמי שבו מצוי הליך המינוי לתפקיד מפכ"ל המשטרה הוא כי העתירות המונחות לפנינו הינן מוקדמות, ואינן בשלות לבירור שיפוטי בשלב זה".

השופטים שישבו בעתירות מעניקים, כאמור, עוצמה רבה לוועדה. לגישתם, "החובה להפעיל שיקול דעת ולקבל החלטה בעניין הנתון לסמכותה של הרשות המבצעת מוטלת על כתפיה-היא" (של הוועדה, י.י.); ואילו תפקידו של בית המשפט העליון מצטמצם לבחינת הסוגיה "האם שיקול הדעת וההחלטה שנתקבלה אינם חורגים מגבולות הדין". השופטים מנמקים זאת בעיקרון הפרדת הרשויות.

השופטים דוחים את טיעוני חלק מהעותרות, כאילו אין הוועדה מוסמכת לדון בכשירותו של גנות ובטוהר מידותיו, אלא רק בטוהר הליך המינוי ככל שהוא נוגע לפעולותיו של השר הממנה, קרי: הליך המינוי שבוצע על-ידי השר דיכטר. כותבים השופטים: "הוועדה המייעצת בענייננו הוקמה על-רקע הצורך להקפיד על אמות מידה ראויות בהליך המינויים לתפקידים הבכירים הנעשים בידי הממשלה. במיוחד, מופקדת הוועדה על הבטחת טוהר המידות בהליך המינוי, שהוא חיוני לשמירה על אימון הציבור ברשויות השלטון. מעבר לעיקרון הרגיל במשפט הציבורי מכוחו אין, דרך כלל, להפעיל ביקורת שיפוטית על המינהל בטרם התגבש המעשה המינהלי מושא הביקורת, ישנה חשיבות מיוחדת בגיבוש עמדתה של הוועדה המייעצת בענייננו, בתורת שלב מהותי בהליך המינוי, שלפניו אין מקום להפעלת ביקורת שיפוטית. השאלה אם ראוי להפעיל ביקורת שיפוטית בסמוך לאחר החלטת הוועדה או רק עם השלמת הליך המינוי כולו במתן החלטת ממשלה אינה מצריכה הכרעה בשלב זה".

כאמור, בסופו של דבר החליטו השופטים כי העתירות מוקדמות "ואין לדון בהן לגופן נכון לעת זו". יחד עם זאת, הוחלט, כי "העתירות תישארנה תלויות ועומדות בבית משפט זה בשלב זה של ההליך. לאחר פרסומה של חוות דעתה של הוועדה המייעצת בעניין מינויו של משיב 5 למפכ"ל המשטרה, נבקש הודעות משלימות מטעם הצדדים, אשר תתייחסנה, בין היתר, לשאלה האם עולה צורך בדיון בעתירות לגופן, או שמא הן התייתרו, ואם לאו – מהו השלב בהליך המינוי בו יש לקיים דיון כזה, אם בכלל". בג"צ מבהיר, כי "אין בקביעה האמורה משום נקיטת עמדה כלשהי, נכון לעת זו, בדבר השלב הראוי לביקורת השיפוטית לאחר פרסום חוות דעתה של הוועדה. שאלה זו תושאר להכרעה, במידת הצורך, לשלב מאוחר יותר". בג"צ מזמין את הצדדים למסור הודעות משלימות לאחר הדיון וההכרעה בוועדת טירקל ולאחר מכן ייקבע בג"צ האם יש מקום לדון בעתירות או שאלה התייתרו.