מחקר חדש: הקשר הסיבתי בין השכלה לשכר

התשואה להשכלה התייצבה בעשור האחרון ברמה גבוהה - תוספת של שנת לימוד אחת הגדילה את השכר ב-8.6 אחוזים בשנים 2005-2004, זאת בדומה להשפעתה בשנים 1997-1996. כך קבע (א', 25.2.07) מחקר שנערך על-ידי בנק ישראל.

המחקר גילה כי פערי השכר בין משכילים ולא משכילים נובעים במלואם מפערי השכלה, ושלל את הטענה שפערי שכר אלה נובעים מתכונות אחרות כגון פערים במנת המשכל ובמוטיבציה בין הקבוצות.

לצורך בדיקת הקשר שבין השכלה לשכר נבחנה השפעת חוק חינוך תיכון חינם. החוק שנכנס לתוקפו בשנת 1979 הגדיל את מספר שנות הלימוד של הדור השני ליוצאי אסיה ואפריקה.

המחקר השתמש בשתי דרכים שונות המקובלות בספרות כדי לאמוד את הקשר שבין השכלה לשכר. הדרך הראשונה היא להתחשב בתנאי הסביבה של הפרט ובעקיפין גם במנת המשכל שלו; מאחר שאין מדידה ישירה של מנת המשכל היה צורך להיעזר בתכונות עקיפות של בני המשפחה: השכלת האם, שכר האב והשכר וההשכלה של האחים והאחיות. מקובל להניח שתכונות אלו מלמדות לא רק על תנאי הסביבה של הפרט אלא גם על היכולת שלו.

הדרך השנייה היא לאתר מאורע חיצוני שגרם לפרטים להגדיל את השכלתם. המאורע שנבדק בעבודה זו התרחש בשנת 1979 והוא החלת חוק חינוך תיכון חינם והעלאת סף חינוך החובה בשנה נוספת (עד כיתה י'). מאורע זה הוביל לעלייה במספר שנות הלימוד של בנים ובנות להורים שנולדו באסיה ואפריקה אשר הגיעו לגיל תיכון לאחר החלת החוק. החוק הגדיל את ההשכלה של כלל המזרחיים ולאו דווקא את ההשכלה של המוכשרים שבהם. לכן השוואת השכר של הדור שהושפע מהחוק לזה של הדור שקדם לו מאפשרת לבודד את תרומת ההשכלה לשכר. נמצא כי התשואה לתוספת ההשכלה של העובדים המזרחיים הצעירים (אשר הגיעו לגיל תיכון לאחר החלת החוק) היא 8 אחוזים בשכר בשנים 1996 עד 2005 (בממוצע) ו-12.4 אחוזים בשנת 1995; המדגם של שנת 1995 התבסס על מפקד האוכלוסין והדיור שנערך באותה וכלל מספר רב של תצפיות - 20 אחוזים מהאוכלוסיה.

ממצאי המחקר מאששים את התרומה הגבוה של ההשכלה לשכר כפי שנמצאה במחקרים קודמים, זאת למרות שהמחקרים הקודמים התעלמו מתכונות כגון מנת משכל ומוטיבציה ולמרות שלמשכילים יש בממוצע יכולת ומוטיבציה גבוהים יותר מאשר ללא משכילים. מסקנה זו איננה חורגת מהמקובל בספרות בעולם. כמו כן, ניתן ללמוד מהניסיון של חוק חינוך תיכון חינם שהתשואה להשקעה הממשלתית בחינוך אינה נופלת מהתשואה להשקעה הפרטית ושהשקעת הממשלה בחינוך תורמת לצמצום אי השוויון הכלכלי.