חברה לניהול תיקים פטורה מחוק התיאומים

בית המשפט העליון קיבל (ה', 21.2.07) את ערעורה של חברת ערכים תיקי השקעות, אשר ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיו נדחה ערעורה של ערכים על החלטת פקיד השומה, כי אין "ערכים" נחשבת ל"בעל מקצוע חופשי" ו"כלכלן" לפי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), וכי אין היא "מוסד כספי" לעניין חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלאציה). התוצאה, לפי בית המשפט המחוזי, היא שאין "ערכים" פטורה מהגשת דוחות תיאום אינפלציוניים בהתאם לפרק ב' לחוק התיאומים, אשר נועד לאיין את השפעתה של האינפלציה על חישוב המס של הנישום.


העובדות

חברת "ערכים" תיקי השקעות בע"מ, עסקה במשך שנות פעילותה בניהול תיקי השקעות ללקוחותיה ובהשקעות עצמיות בניירות ערך בשוק ההון, ביניהן בטוחות סחירות. הכנסותיה של "ערכים" נבעו מעמלות ומדמי ניהול שנתקבלו בגין ניהול תיקי ההשקעות ללקוחותיה, ומרווחים שנצמחו מהשקעותיה העצמיות.

בשנת 97' התבקשה החברה על-ידי נציבות מס הכנסה, להגיש דוחות תיאום אינפלציוניים למספר שנות מס, לפי פרק ב' לחוק התיאומים. "ערכים" לא הגישה דוחות אלו כיוון שסברה, שאין היא נופלת לגדרה החלה על בעלי מקצועות חופשיים. פקיד השומה ערך ל"ערכים" שומות על-פי מיטב שפיטתו, וסיווג אותה כ"נותנת שירות".

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגישה "ערכים", וקבע כי על אף שמנהליה ובעלי מניותיה של "ערכים" נושאים בתארים אקדמאיים בכלכלה ומחזיקים בידע כלכלי נרחב, אין בפעילותה של החברה כדי להכניסה לגדר "כלכלן" ומכאן שאין היא משום "בעל מקצוע חופשי". בית המשפט נימק קביעתו שמה של החברה המצביע על עיסוקה כמנהלת תיקי השקעות והסברה שלו, כי פעולה זו אינה דורשת הבנה כלכלית רחבה.

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט בחן האם "ערכים" צריכה להיחשב כ"בעל מקצוע חופשי". בתורו אחר פרשנות המונח, בחן בית המשפט את חוקי המס השונים. משלא מצא מזור, פנה אף להגדרה המילונית. לבסוף ניתח את המשמעות לפי התכלית המצויה בבסיס ההגדרה, כלומר מהי התכלית העומדת בבסיס הפטור שניתן לבעלי מקצועות חופשיים מתחולתו של חוק התיאומים. במילים אחרות: בחן בית המשפט "מהו הגורם המשותף לכל אותם מקצועות המצדיק את אי החלת חוק התיאומים על בעליהם".

בית המשפט העליון קיבל את עמדת בא כוחה של "ערכים", עו"ד איתן צחור, לפיה הגורם המשותף לבעלי מקצועות חופשיים הוא העובדה כי נישומים אלו "אינם אמורים להתחייב בניהול פנקסים מסובך, באין להם מלאי בעסקם, ובאין להם, לרוב, רשימות חייבים וזכאים". מאפיינים אלה, ובעיקר היעדרו של מלאי משמעותי, נלמדים מניסיון החיים ומן הפסיקה שעסקה בבעלי מקצועות חופשיים. מאפיין משותף נוסף לבעלי המקצועות החופשיים טמון בשיטת ניהול חשבונותיהם: השיטה החשבונאית המצטברת או שיטת המזומנים, כאשר בעלי המקצועות החופשיים מדווחים לפי שיטת המזומנים.

מאחר שחוק התיאומים נועד לאיין את השפעתה של האינפלציה על חישוב המס של הנישום, באמצעות ביצוע שיערוך של הכנסותיו והוצאותיו של הנישום לערכו של המטבע בסוף השנה, בהיעדר מלאי, חשופים בעלי מקצועות חופשיים פחות להשפעת האינפלציה. מכאן, שתכלית החרגתם של בעלי מקצועות חופשיים מחוק התיאומים אינה קשורה בשאלה עד כמה בעלי מקצועות אלה, ובכללם מקצוע הכלכלן, אומנם עונים למאפיינים המהותיים של המקצועות המנויים בהם, אלא בשאלה עד כמה פעילותם החשבונאית אינה מושפעת מתנודות המחירים.

בית המשפט פסק כי קיומם של מלאי עסקי ויתרת חייבים וזכאים, כמו גם היקפו הגדול באופן יחסי של עסקיה, כשם שעולה מדוחותיה הכספיים לשנים שבדיון, מלמדים כי אין מקום לפטור את המערערת מתחולת חוק התיאומים. לפיכך דחה בית המשפט את טענתה של "ערכים" כי אין חוק התיאומים חל על עסקיה.

מאידך, טענה "ערכים" כי על פקיד השומה לראות בה "מוסד כספי". כפי שקבע בית המשפט המחוזי, "חלק ניכר מעיסוקה של המערערת מתבטא במתן הוראות מכירה וקנייה של ניירות ערך(...) אלא שאלה אינן מתייחסות בעיקרן לניירותיה שלה אלא לניירות בתיקי לקוחותיה".

לא הייתה מחלוקת בין "ערכים" לפקיד השומה, כי חלק ניכר ומשמעותי מעיסוקה של "ערכים", סובב סביב מתן הוראות מכירה וקניה של ניירות ערך. בית המשפט סבר, אם כן, כי ניתן לקבוע כי יש לסווג את "ערכים", כמי שעוסקת במכירת ניירות ערך. ברם, לא היה בכך די, כדי להסיק כי "ערכים" הינה "מוסד כספי". לשם כך, יש לבדוק את השקעותיה של "ערכים" בנוסטרו.

מאחר שלא הייתה מחלוקת בין פקיד השומה ל"ערכים" כי אין להחיל על פעילותה את סעיף 6(ג) לחוק התיאומים, בין אם בשל היותה "בעל מקצוע חופשי" ובין אם בשל היותה "מוסד כספי", הרי שבכל הקשור לאפשרות סיווגה של "ערכים" כ"מוסד כספי", אין כל חובה להוכיח כי ההשקעות בנוסטרו מהוות עסק נפרד בפני עצמו, על כל המאפיינים הנדרשים לשם כך, שהרי למה הדבר דומה? לכך שיידרש מחברה אשר מפעילה במסגרת פעילותה מחלקות שונות, כי תוכיח כי כל אחת מן המחלקות מהווה עסק עצמאי. דבר זה, לדעת בית המשפט, נלמד מתכליתה של פקודת מס הכנסה.

בסיכומו של דבר, פסק בית המשפט, כי פעילותה של "ערכים" פוטרת אותה, לכל הפחות, מתחולת סעיף 6(ג) לחוק התיאומים, ומכאן כי בהינתן ש"ערכים" משלמת מס על רווחיה כהכנסה מעסק, הרי שיש להימנע מלהחיל עליה את סעיף 6(ג) לחוק התיאומים, יש לחייבה במס על רווחיה על בסיס מימוש ולא על בסיס מצטבר, ויש לאפשר לה לנכות את ההפרש הריאלי מכל מקורות הכנסותיה באותה השנה, על-פי סעיף 28 לפקודה.

בית המשפט פסק כי פקיד השומה ישלם ל"ערכים" 15 אלפי ש"ח הוצאותיה בהליכים.

תגובת עו"ד איתן צחור

פסק הדין מרחיב באופן משמעותי את היקף הנישומים היכולים להכנס בגדר "בעל מקצוע חופשי". עד היום היתה רשימה סגורה. בפסק הדין, בית המשפט פתח את הרשימה.

נוסף על האמור, מציין עו"ד צחור, קיימת הרחבה משמעותית בכל הקשור לסוגיית קיזוז ההפסדים. לאחר מתן פסק הדין, קיימת יותר גמישות להתיר את קיזוז הפסדי הנישומים מפעולות אחרות.

אולם, עו"ד צחור מצנן דבריו וטוען כי גם לפי פסיקה זו, לא קמה האפשרות לראות כל מי שעיסוקו בניירות ערך, כמוסד כספי לעניין חוק מס ערך מוסף.