מזוז החליט: לא נחקור את פרס

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ממליץ לוועדת האתיקה של הכנסת לדון בהיבטים המשמעתיים שהתעוררו נוכח התרומות שקיבל המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, בתקופה שהתמודד על ראשות מפלגת העבודה. כך הודיע עו"ד רז נזרי, עוזרו הראשי של היועמ"ש, בתגובה לפניית ח"כ מיכאל איתן. במקביל הודיע נזרי, כי היועמ"ש החליט שלא להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד פרס, שכן "לא נמצא כי קיימת הצדקה לנקוט בהליכים פליליים בעניין זה". בנוסף מציע מזוז לכנסת לדון בפירצה שהתגלתה ונוצלה לרעה, ולבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים כדי לסתום את הפירצה.

סוגיית התרומות שקיבל פרס משלושה אילי הון - בסכום כולל של 320 אלף דולר, לצורכי הבחירות שבהן התמודד על ראשות מפלגת העבודה, נדונה נוכח דוח מבקר המדינה בנושא. מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, מתח ביקורת נוקבת על פרס ואף המליץ לחייב את פרס להשיב את הכספים. כמו-כן קבע המבקר, כי פרס ניצל לרעה פירצה כדי לגייס את הכספים, ובכך השיג יתרון על-פני גורמים אחרים.

בתשובתו לח"כ מיכאל איתן, שפנה בדרישה להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד פרס, פרט עו"ד נזרי את עיקרי הדברים ואת נימוקי היועמ"ש. להלן חוות הדעת בנושא, כפי שהועברה לח"כ אפי איתן (ציטוט):

א) כאמור במכתבנו הקודם, דוח מבקר המדינה שבנדון (להלן: הדוח) לא הועבר אל היועץ המשפטי לממשלה בהתאם לסעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה תשי"ח-1958, אך ההיבטים השונים הנוגעים לח"כ שמעון פרס הכלולים בדוח שבנדון נבחנו על-ידי משרדנו.

ב) כזכור, ביום 12.12.04 התקבלה ההחלטה על קיום הבחירות הפנימיות ליו"ר מפלגת העבודה ב-28.6.05 [לאחר מכן נדחו הבחירות ליום 9.11.05]. בהתאם לכך, ועל-פי סעיף 28ב לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 [להלן: חוק המפלגות], לאחר תום 14 יום ממועד ההחלטה, קרי, ביום 27.12.04, החלה "תקופת הבחירות", במהלכה חלות על המועמדים המגבלות שמטיל חוק המפלגות, בין השאר לעניין קבלת תרומות. עולה איפוא, כי בתקופה שבין יום ה- 12.12.04 ועד ליום ה-26.12.04 לא חלו על המועמדים המגבלות שלפי חוק המפלגות באשר לקבלת תרומות.

כעולה מהדוח, קיבל ח"כ פרס בתקופה הנדונה שלוש תרומות: שתי הראשונות בסך של 100,000 דולר כל אחת, ואילו התרומה שלישית בסך 120,000 דולר. לאור ספק שהתעורר באשר לתחולת ההגבלות שבחוק המפלגות על קבלת התרומה השלישית נעשתה פנייה מטעמו של ח"כ פרס למוסד לביקורת של מפלגת העבודה, וזאת בהתאם לסע' 28יד לחוק המפלגות. בעקבות הפנייה ניתן לח"כ פרס, ביום 13.1.05, אישור של מוסד הביקורת, ולפיו על כל התרומות האמורות, לרבות התרומה השלישית, לא חלות הגבלות תקופת הבחירות כאמור בסעיף 28ב(ב) לחוק המפלגות.

בנסיבות אלה, כאשר מדובר בשתי תרומות אשר לכל הדעות לא ניתנו בתקופה שבה חלו ההגבלות לפי חוק המפלגות, ולגבי התרומה השלישית, לגביה התעורר ספק, ניתן לח"כ פרס, בזמן אמת, האישור האמור על-ידי הגוף המוסמך בהתאם לחוק כי אף עליה לא חלות המגבלות לעניין זה שלפי חוק המפלגות, לא נמצא מקום לפתוח בחקירה פלילית בעניין זה כמבוקש בפנייתכם. עם זאת, סבור היועץ המשפטי לממשלה - כפי שגם ציין מבקר המדינה בדוח שבנדון - כי ראוי שעניינו של ח"כ פרס ייבחן על-ידי ועדת האתיקה של הכנסת, שתדון בהיבטים השונים עליהם הצביע המבקר בדוח שבנדון.

ג) סוגייה נוספת אשר עלתה מדוח המבקר שבנדון נגעה לסך הוצאותיו של ח"כ פרס במהלך תקופת הבחירות, אשר חרגו ממגבלות חוק המפלגות. בהקשר זה יש לציין, כי במהלך תקופת הבחירות נדחה מועד הבחירות המקדימות במפלגת העבודה מחודש יוני 2005 לחודש נובמבר 2005, וכך, כפי שנטען על-ידי בא-כוחו של ח"כ פרס, נקבעה לכאורה תקופת בחירות חדשה. במצב דברים זה מתעוררת השאלה האם סך ההוצאות המותרות למועמד לפי סעיף 28ח לחוק המפלגות צריך להימנות מחדש, או למצער - האם צריכה להתאפשר חריגה מסוימת מתקרת ההוצאות שנקבעה בחוק עקב הארכת תקופת הבחירות. אף שהדברים אינם נקיים מספקות, בנסיבות אלה - נוכח השאלה המשפטית האמורה והעובדה שהחריגה היתה בשיעור נמוך יחסית - לא נמצא כי קיימת הצדקה לנקוט בהליכים פליליים בעניין זה [יוער, כי מדוח המבקר עולה שגם מועמד נוסף בבחירות לראשות מפלגת העבודה חרג מסך ההוצאות המותר בהתאם לחוק המפלגות, וההנמקה האמורה רלוונטית, כמובן, גם לגביו].

ד) באשר לחוק הציבור (מתנות), תש"ם-1979 [להלן: חוק המתנות] אשר הוזכר בהקשר זה - יודגש, כי הוראות חוק זה חלות רק על מתנה הניתנת לעובד הציבור "באשר הוא עובד הציבור", ולא על מתנות הניתנות בנסיבות אחרות. במקרה דנן, כמו במקרים לא מעטים נוספים מסוג זה, הנסיבות אינן מצביעות על כך כי המתנה ניתנה בשל היותו של המועמד עובד הציבור (במקרה זה, חבר הכנסת) אלא בשל היותו מועמד, וכי התרומה הייתה ניתנת לו גם אלמלא היה באותה עת עובד הציבור.

יתרה מזו, הוראות חוק המתנות לא נועדו להסדיר את הסוגייה של תרומות הניתנות למתמודדים בבחירות. זוהי מאטריה ייחודית, אשר השיקולים הקובעים את תכניה שונים מהמצב השגרתי של קבלת מתנה על-ידי עובד הציבור אותו נועד להסדיר חוק המתנות. כך, בין היתר, בעוד לפי חוק המתנות, ככלל, על עובד הציבור להימנע כאמור מקבלת מתנה, הדין בישראל [כמו במדינות אחרות] אינו מבקש לקבוע איסור כללי על קבלת תרומות על-ידי מתמודדים בבחירות, אלא להסדיר ולפקח [לרבות קביעת מגבלות] על קבלת תרומות כאלה, וזאת מתוך תפיסה שהדבר משרת את ההליך הדמוקרטי. בהתאם לכך, קבלת תרומות בקשר עם הליכי בחירות הוסדרה בדינים מיוחדים, ולענייננו - בחוק המפלגות, אשר כולל הסדרים מפורטים בעניין זה, וקובע סנקציות פליליות כלפי מי שלא פעל בהתאם להסדרים אלה.

ה) לבסוף נבקש לציין, כי אנו שותפים לדעה לפיה המצב החוקי הנוכחי אינו משביע רצון, בלשון המעטה, בכל הנוגע לאפשרות הקיימת כיום בחוק המפלגות ביחס לקבלת תרומות על-ידי מועמדים בבחירות מקדימות קודם לתחילת "תקופת הבחירות". קבלת התרומות האמורות על-ידי ח"כ פרס מדגימה היטב בעייתיות זו. היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי יש הכרח לתקן פירצה זו, אך הסדרת הענין צריכה להיעשות בדרך של תיקון חוק המפלגות, ולא על-ידי שימוש מאולץ ומלאכותי בחוק המתנות, שכאמור לא נועד למטרה זו, ואין בו הסדרים מתאימים לכך.

נזכיר, כי עוד במחצית שנת 2005 יזם היועץ המשפטי לממשלה הצעת חוק לתיקון חוק המפלגות, שעניינה הסדרת נושא מימון הבחירות המקדימות במסגרתה אמור היה להיות מוסדר, בין היתר, גם נושא גיוס התרומות שלא ב"תקופת בחירות".

בסופו של דבר, בשל עיכובים בקידומה והקדמת הבחירות, צומצמה הצעת החוק בדיוני ועדת החוקה להוראת השעה שנחקקה בדצמבר 2005, ואשר תוקפה פקע בינתיים [חוק המפלגות (בחירות מקדימות לכנסת השבע עשרה) (הוראת שעה), התשס"ו-2005]. בהמשך, לפני כחצי שנה, פרסם משרדינו תזכיר חוק להסדרה כוללת של סוגיית הבחירות המקדימות, ולאחרונה נחקקה בשנית, לאחר דיונים בוועדת החוקה של הכנסת, הוראת שעה המסדירה את סוגית מימון הבחירות המקדימות [חוק המפלגות (מימון בחירות מקדימות) (הוראת שעה), התשס"ז-2007]. הנה כי כן, תיקון הפרצה האמורה מצוי בידיו של המחוקק, ואנו תקווה שכך אכן ייעשה.

ו) סיכומם של דברים: כפי שהוסבר לעיל, בנסיבות הענין, לא מצא היועץ המשפטי לממשלה להורות על נקיטת הליכים פליליים בעניין [ונזכיר, כי גם מבקר המדינה לא המליץ על כך]. עם זאת, אנו סבורים שהמצב החוקי הנוכחי, המאפשר קיומה של "פירצה" זו של קבלת תרומות במהלך ה-14 יום לאחר ההכרזה על קיום בחירות פנימיות, אינו משביע רצון, בלשון המעטה. משרד המשפטים יזם הצעת חוק לתיקון מצב זה, וה"כדור" מצוי אפוא כעת בידי המחוקק.

מעבר לכל האמור, כפי שכבר הודענו, היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי ראוי שעניינו של ח"כ פרס ייבחן על-ידי ועדת האתיקה של הכנסת, שתדון בהיבטים השונים עליהם הצביע מבקר המדינה בדוח שבנדון.