השביתה בהודו פוגעת בפעילות חברות בינ"ל

שביתה הוכרזה בהודו, לא בפעם הראשונה, עקב בעיות חברתיות ושוב פוגעת בפעילות חברות התוכנה הבינלאומיות שבמדינה.

מחאה חברתית נוספת בבנגלור פוגעת בחברות ההיי-טק הממוקמות באזור בנגלור בהודו. יבמ, Wipro, Infosys ומאות חברות היי-טק נוספות המספקות שירותי מיקור חוץ למדינות במערב לא פעלו בשבוע שעבר בעקבות שביתה שהוכרזה באזור.

השביתה פרצה עקב דיון שהתקיים בבית המשפט בין המדינות קרנטאקה וטאמיל נאדו, בשאלה למי שייכים המים הנשאבים מן נהר הווארי. על-פי דיווחים המגיעים מהודו, ואשר פורסמו באמצעי התקשורת בעולם, בעקבות חילוקי דעות בדבר הפסיקה נסגרו בתי הספר והעסקים בבנגלור והמשטרה סיירה ברחובות. פעילים חברתיים רבים נעצרו לאחר שניסו לעצור את תנועת הרכבות ולהצית אופנועים וקטנועים בעיר הסמוכה מיזורה.

מחשש לחייהם ביקשו רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות בעיר, כולל חברות-בנות הודיות של חברות טכנולוגיה בינלאומיות, כי העובדים יישארו בבית.

למרות שתחום פיתוח התוכנה מהווה מרכיב חשוב בפעילות הכלכלית באזור, סכסוכים חברתיים גורמים להשבתות פעילות חברות ההיי-טק באזור לעיתים קרובות. בחודש שעבר נסגרו עסקים רבים בבנגלור בשל מהומות שפרצו בין מוסלמים לבין הינדים. בחודש אוקטובר נאלצו חברות בינלאומיות והודיות לסגור את משרדיהן בשל שביתה שהוכרזה במגזר הציבורי בעקבות סכסוך בגבול. באפריל נסגרה בנגלור במשך יומיים בשל התפרעויות של אנשים ברחובות בעקבות מותו של כוכב הקולנוע ההודי ראג'קומאר. במהומות אז נהרגו 8 אנשים, וחברות התוכנה הפסידו הכנסות בהיקף של 40 מיליון דולר.

אך השביתות אינן הבעיה היחידה של חברות מיקור החוץ ההודיות, המתמודדות בנוסף עם פגעי טבע, גשמים ושטפונות. זאת ועוד, בשל החשיבות הרבה של תעשיית ההיי-טק לכלכלה ההודית היא הפכה ליעד מועדף על ארגוני טרור, ובהם ארגונים המבקשים לשחרר את קשמיר משליטה הודית. על-פי המגזין אינפורמיישן וויק, בשנה שעברה עצרו הרשויות בהודו חבר בארגון של בדלנים מקשמיר, בחשד שתכנן מתקפות על חברות גדולות למיקור חוץ בבנגלור. ברשותו של האיש נמצאו רובה סער, 300 מחסניות ומפה שבה סומנו המשרדים הראשיים של Infosys. בשנת 2005 נעצרו חברים בארגון טרור נוסף שסימן כמטרה את חברות ההיי-טק בבנגלור.

בעיה נוספת הפוגעת באטרקטיביות של מרכזי מיקור החוץ בהודו היא העובדים. בשל הביקוש הגבוה לעובדי היי-טק בבירות ההיי-טק של הודו, עלויות השכר עולות בהתמדה, כמו גם הניידות הגבוהה של עובדים בין החברות, מה שפוגע באיכות, שימור ומינוף הידע הנצבר.