התעוורה חלקית מניתוח ותובעת מעל 2 מיליון ש"ח פיצויים

תושבת המרכז בת 55, חרשת באופן חלקי, טוענת בתביעה שהגישה, כי ניגשה למכון מיישר בראשל"צ, על-מנת לבדוק את האפשרות לביצוע ניתוח להסרת משקפיים. לאחר שעברה שלושה ניתוחים, המצב התדרדר עד כי בקרוב תזדקק להשתלת קרנית. האישה טוענת כי לא הוסברו לה הסיכונים והסתירו ממנה מידע חשוב.

האישה שסבלה מרוחק ראייה בעיניה, פנתה בשנת 2000 למכון מיישר והתייעצה בנוגע לניתוח להסרת משקפיים בלייזר. האישה עברה בדיקות קצרות ונאמר לה כי היא מתאימה לביצוע הניתוח.

לאחר סיום הבדיקה, הודיע לה ד"ר יוסף בלומנקרנץ, לטענתה, כי חדר הניתוח פנוי ולפיכך ניתן יהיה לבצע את הניתוח בתוך 10 דקות. לפני שנכנסה לניתוח התבקשה לחתום על טופס הסכמה למרות שלא הוסברו לה, לדבריה, מהות הטופס והסיכונים הכרוכים בניתוח.

כחמישה וחצי חודשים לאחר הניתוח, נצפתה נסיגה בראייתה של האישה והיא נכנסה לניתוח לתיקון המצב. גם ניתוח זה לא סייע והיא נאלצה לעבור ניתוח שלישי. תקופת ההחלמה לאחר הניתוח השלישי היתה קשה מנשוא. האישה סבלה כאבים חזקים ובלתי נסבלים. בנוסף חלה, לטענתה, ירידה דרסטית בראייתה והיא החלה לסבול, בנוסף, גם מסינוורים קשים, טשטוש ראיה, ראיית "הילות", ראייה כפולה ועכירות בקרנית. לאור מצבן הקשה של הקרניות, היא תזדקק בעתיד לניתוח השתלת קרנית, אשר לא ברורים סיכויי הצלחתו.

באי כוחה של התובעת, עו"ד טל נבו ועו"ד ענת מולסון המייצגים נפגעי רשלנות רפואית, טוענים כי הנתבעים מנעו מהאישה את אפשרות הבחירה להימנע מניתוח אלקטיבי-קוסמטי הכרוך בסיכונים כה רבים. הם לא הסבירו לתובעת מהם הסיכונים העלולים להיווצר בעיניים המנותחות, וכי קיימים סיכונים בלתי הפיכים להתפתחות עיוותי הקרנית ומגבלות הראיה, אשר עלולים להוביל להשתלת קרנית, כפי שאכן נוצרו.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופסור מנהל מחלקת עיניים לשעבר באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, הקובע כי מדובר ברשלנות רפואית קשה וכי קיים סיכוי שבסופו של דבר תזדקק האישה להשתלת קרנית בעינה הימנית. ניתוח השתלת קרנית, בנוסף להיותו ניתוח גדול עם סיכונים וסיבוכים, גם חושף את העין לזיהומים, לגלוקומה, לקטרקט ולסיכון להיפרדות רשתית.

האישה סובלת כיום ממצב נפשי ירוד המאופיין בדיכאון, הפרעות בשינה, מתח ולחץ נפשי, עצבנות מתמשכת, התבודדות, פגיעה בתפקוד החברתי, פגיעה בזוגיות וחוסר סבלנות כלפי בן זוגה. כמו כן מאז הניתוחים, לאור תוצאותיהם וכתוצאה ממצבה הנפשי הפכה התובעת למעשנת כבדה, על כל המשמעויות הבריאותיות הנובעות מכך, כאשר לפני זמן מה כמעט ושרפה את גופה.

מאז הניתוחים וכתוצאה מהם סובלת התובעת מנדודי שינה קשים. היא יושבת ערה במיטתה ומעשנת ללא הפסק וכתוצאה מכך, עזב בן זוגה את חדר השינה ומאז ישנים בני הזוג בחדרים נפרדים.

האישה תובעת אף את מדינת ישראל בטענה כי הותירה את תחום ניתוחי העיניים בלייזר ללא פיקוח ראוי ולא פרסמה המלצות או הנחיות ברורות לגבי הגורמים הרשאים לבצע ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר או קריטריונים לגבי המנותחים המתאימים לניתוחי עיניים בלייזר.