מבשלים עם ילדים: קבלת שבת

"הההיום יום שישי... הההיום יום שישי, מחר שבת מחר שבת...שבת מנוחה". כך, בכל שבוע עולים מן הגן קולות הגננת ולהקת האפרוחים. ממש פסטורליה. אני מביטה שוב בחוסר נחת בשעון. עכשיו שישי בצהרים ואני כבר אחרי יום עמוס סעפשי"ם (סידורים, עניינים, פה, שם), ולפני הכנות מתוחכמות לארוחת ערב עם חמותי שתחייה.

סוף סוף נפתחת הדלת והילדים משתחררים אל אויר העולם. כל כך צעירים וכבר הצליחו לגעת באושר: חלה של שבת מהגן. בדרך אני משדלת: "מי נותנת לאמא לטעום?, "לא, זה רק שלי!", מכריזה בת השנתיים ולא מוותרת, ואני מידרדרת לניסיונות גניבה. לפתע נדלקת מנורה קטנה לצד ראשה של בת ה-10: "יש לי רעיון, אולי נכין בעצמנו?". כיוון שהצהרים שלי ייראו ממילא כמו סדנת בישול לאיטיים במיוחד, אני מחליטה לאמץ את הרעיון, ומשנה קונספט: ארוחת ערב שמבוססת על הכישרונות הצעירים. זה בטח ירשים את סבתא.

מדלת המקרר נקטף המתכון של הגן לחלות. הבנות מערבבות, מוסיפות, ממיסות במיקרו (בזהירות) והבצק מונח לו בשקט לתפיחה למשך שעתיים. על ידו אנחנו בוחרות להוסיף את המנה החביבה ביותר על הבנות: עוף בקולה. מהמקפיא נשלפים בזריזות שני מגשי עוף קפוא ומוכנסים להפשרה במיקרו. בת ה-10 מקלפת חמישה תפוחי אדמה ופורסת לפרוסות בעובי ס"מ אחד. בת השבע מכינה את הרוטב: שתי כוסות קולה, שתי כפות קטשופ, שתי כפות דבש וארבע שיני שום שנכתשות באדיבותי.

לסיום אני מחליטה לנצל את מיומנויות הפימו המדהימות שהבנות מצחצחות בשבועות האחרונים. מה דעתכן על עוגיות ממש מיוחדות לקינוח? התגובה נלהבת, ואנחנו בוחרות מאלבום המתכונים המשפחתי את המתכון הפשוט ביותר. בת השבע, שכבר מתורגלת באפייה, מוציאה בזריזות מפתיעה את החומרים וכלי העבודה (לו רק היתה גם מחזירה בסוף למקום...). כל החומרים מוכנסים לקערה והלישה מתחילה. "עכשיו תורי", מרימה מפלצת הוויכוחים בת השנתיים את ראשה, ואני מוציאה בזריזות קערה נוספת ומחלקת את הבצק לשניים. בת ה-10 מוסיפה לקערה שלה שתי כפות אבקת קקאו ולשה עד שהבצק נעשה חום. עכשיו כל אחת מקבלת מערוך ומרדדת עלה בעובי 1/2 סמ' (מומלץ על משטח ממש מקומח או על נייר אפייה). את העלים המרודדים אני מניחה בזהירות זה על גבי זה ומגלגלת. הגליל נעטף בניילון נצמד ומוכנס למקרר לחצי שעה. בינתיים בצק החלות תופס נפח מרשים, מה שמאפשר לנו לייצר ממנו חלה אחת גדולה ועוד שלוש קטנות ולאפות.

לאחר חצי שעה (נו מילא, עוד יום שישי ללא מנוחת צהרים) בת ה-10 חותכת מהגליל פרוסות שנראות כמו ספירלה, אבל זו רק תחילת ההתחכמות. עכשיו היא מצמידה כמה פרוסות זו לזו, מניחה על נייר אפייה מקומח, מכסה, מרדדת ויוצרת לה בצק מדהים מלא פרחים. מהבצק הזה קורצות הבנות (כולל בת השנתיים שהתעוררה מתנומת היופי שלה כשהיא מלאת כוח הרס) כוכבים, פרחים ולבבות (אבל אתם יכולים בלי בעיה למצוא חותכנים הרבה יותר מעניינים).

נו, אתם שואלים, וסבתא נדהמה? כן, אבל היה חסר לה אורז. בתיאבון!

צילום: מסיימים בעוגיות. ארוחת שישי אלטרנטיבית [צילום:עכבר העיר]