התלמיד נפל מקורה ומשרד החינוך יפצה

בית המשפט השלום בירושלים פסק היום (ד', 14.2.07) פיצויים לילד בן 9 אשר נפגע עת הצטופף עם חבריו על קורה רעועה בבית ספרו. הקורה קרסה והילד נחבל מגדר בעלת רשת ברזל, בה ניסה לאחוז כדי למנוע את נפילתו.

הילד, ליטוין יניב, נפגע עת שהה בבית ספרו וצפה באירוע משטרתי (טיפול בחפץ חשוד) אשר התרחש בסמוך לבית הספר. הילד נעמד על קורת עץ בסככה שהותקנה בחצר בית הספר בו למד, כשלפתע קרסה הקורה. בנסותו למנוע את נפילתו, נאחז בגדר רשת מתכתית ונפצע בידיו.

את התביעה הגיש הילד באמצעות עו"ד גוטליק יוסי, כנגד עיריית בית שמש, שמבנה בית הספר נמצא בבעלותה ותחזוקתו, לרבות המתקנים שבשטחו, הינם באחריותה, כנגד חברות הביטוח המגן ושמגד, המבטחות את העיריה ומשרד החינוך, שנציגיו אחראים על ניהול בית הספר ועל שלומם של התלמידים, הלומדים בתחומו. הנתבעים יוצגו על-ידי עו"ד רפאל ר. גלס.

בא כוחו של ליטוין ביקש לבסס את אחריות העיריה, בשל תחזוקה לקויה של הסככה ותוך שימוש בכלל הראייתי של "הדבר מדבר בעדו" הקבוע בפקודת הנזיקין. לטענתו, אין באפשרותו לדעת ואף לא יכול היה לדעת את הנסיבות המדוייקות שגרמו לתאונה. העובדה היא כי בעת התאונה, נעדר כל פיקוח והשגחה במוסד החינוכי, וכתוצאה מכך נגרם לתובע הנזק.

בית המשפט פסק כי בא כוח התובע עמד בנטל הוכחת טענתו בדבר הפרת חובת הזהירות הקונקרטית של המוסד החינוכי. "המוסד החינוכי יכול וצריך היה לצפות את הסיכונים הטמונים בפעילות התלמידים בסככה, ולא נקט באמצעים סבירים למניעת התממשותם".

יתרה מכך, השופט בר-עם משה מצא כי המוסד לא עמד על ביצוע מלא של הנוהל הקיים, לעניין פינוי תלמידי בית הספר, בעקבות אירוע ביטחוני וחזרתם המסודרת והמאורגנת לכיתותיהם. היה עליו לצפות כי בנסיבות אלו ובהעדר חזרה מסודרת לכיתות, ימצאו תלמידים סקרנים, שיבקשו לחזות באירוע ובעיקר, בפעילות הרובוט המשטרתי ויפנו לסככה, הגם שנדרשו שלא לעשות כן. המוסד החינוכי יכול וצריך היה לצפות כי התלמידים עלולים לעשות שימוש בלתי סביר בסככה, ובכלל זה לעלות על הקורה, תוך סיכון לשבירתה, לנוכח כובד משקלם של התלמידים, מקום שהקורה לא נועדה לשאת משאות כבדים, וכי ייגרם להם נזק עקב שבירתה.

מאידך, לא שוכנע בית המשפט, כי העיריה והמבטחים בנעליה, הפרה את חובתה כלפי הילד. לא הונחה תשתית ראייתית מספקת, הדרושה לביסוס הטענה בדבר תחזוקה לקויה של הסככה ושבירת הקורה, עקב מצבה הרעוע ובמידה הדרושה להוכחת טענתו.

לאור הכרעותיו, פסק בית המשפט כי על משרד החינוך לפצות את הילד בגין נזקיו. בית המשפט פסק 35,000 ש"ח בגין כאב וסבל, 10,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות עתידית, 3,000 ש"ח בגין הוצאות שהוצאו בעבור עזרה וסיעוד וכן 500 ש"ח הוצאות המשפט. סה"כ חייב בית המשפט את משרד החינוך לשלם לילד 48,500 ש"ח. על סכום זה התווספו הוצאות המומחים ושכר טירחתו של עורך הדין.