סיפורי דגים

שישי בצהריים, הרצליה פיתוח. מגרשי החניה עדיין מלאים. מן הסתם אי אלה וורקוהוליקים, עבדי היי-טק, מתקשים לעזוב את "סביבת העבודה". הכל הרי יש להם כאן - המשרד, החבר'ה מהמשרד, חלומות ההתעשרות המהירה, שפע מסעדות, סניף הבנק, הסופר ומכון הכושר. איך יעבירו שבת שלמה בבית בלעדיהם?

אז הם מסתובבים כאן עוד קצת, וגם האשה והילדים מצטרפים לקראת הצהריים, כי למי יש חשק לטרוח עכשיו על הסירים כשעוד מעט ממילא ישקעו לתוך עיתוני סוף השבוע ו"ארץ נהדרת"? זה לא הזמן לארוחה כבדה, כי הארוחה המשפחתית של ליל שבת בטווח שעות ספורות. אז אולי משהו קטן לנשנש, על כוס יין מעודדת נמנום? לאן עדיין לא לקחנו את הילדים?

ילדים צריכים ויטמינים, המצויים בשפע בירקות ופירות. בהרצליה פיתוח לוקחים אותם, לכן, לאכול פירות ים. הסניף המקומי של קזנקי, בר פירות ים ושרימפס שמשגשג יפה בעסקיות זריזות של צהריים ונשנושים על הבר לעת לילה, כמו אחיו הבוגר ברחוב הארבעה בתל אביב, מתאים מאוד לקהל היעד המקומי. בחנות היין הסמוכה למסעדה יבחר אבא - מתבקש שיהיה ידען בתחום - בקבוק יין לקידוש, ובינתיים תאביס אמא את הצאצאים הצעירים.

כמוהם גם אני נגררתי לשם לאטי. מוזיקה של שנות ה-70 ("סאני", "דרך האבנים הצהובות" וכו') התנגנה ברקע, הברמן - שעמד מאחורי בר ארוך ומסוגנן - ניגב כוסות לקראת הערב, המלצרית עסקה בקיפול מפיות הבד, הריהוט - בקווים נקיים ובצבע לבן-אפור - השרה רוגע ושקט. הזמנתי כוס אוזו ועיינתי בתפריט.

מבחר המנות הראשונות (15-20 שקל) כלל לביבות תרד, סרדינים על הגריל, חציל בלדי ביוגורט, אויסטרים וכרובית מטוגנת, אבל נראה לי הכי מתאים להושיב ליד האוזו מטיאס בשמנת וצלוחית של איקרה לבנה. אלה עשו את מלאכתם נאמנה (אם כי הייתי מעדיף שהבצל ליד המטיאס יהיה חתוך דק יותר ושישהה קצת יותר ליד הדג, כדי לספוג את טעמו). לחם הבית שיצא מהתנור (10 שקלים) לווה בחמאה בתיבול קצח, צלוחית עריסה וממרח לימונים כבושים מצוין, שאפשר בנקל להתמכר לו. צלחות וצלוחיות קרמיקה פשוטות אך מסוגננות הוסיפו להנאתי. בשלב הזה כבר הייתי די מסודר. על לחם ודגים לא רק העניים של ישו יכולים לבוא על סיפוקם.

אבל מאחר שאני כבר כאן, וגם דגת הים כאן, והעצלות של צהרי שישי הקשתה עלי לקום, בררתי לי עוד משהו מהעיקריות. התפריט מציע מגוון נאה של מנות שרימפס, מולים, פילה דניס או מוסר במחירים סבירים עד מאוד (35-45 שקל). כיוון שאינני מנלהבי השרימפס, הזמנתי מנה פשוטה של טבעות קלמרי בציפוי פריך (35 שקל), ועד מהרה הגיע מגש עמוס בטבעות ובראשי קלמרי מטוגנים. הבשר הצמיגי של הקלמרי, כשהציפוי שלו קריספי, יכול להיות ממש מענג. כאן הוא היה עייף משהו, וניקרתי באיטיות. המנה היתה גדולה ונדיבה, ואילולא היה עלי להספיג את מנת האוזו שלי, ספק אם הייתי מסיים את כולה.

זה מקום חביב, לא יומרני, שמציע ארוחה קלה לחובבי פירות ים ויין במחירים נוחים ביותר, ומן הסתם בערב ההנאה בו מרובה אף יותר.

בקטנה:
ריהוט: נקי קווים, בהיר, שקט, מעוצב
סביב השולחן: בצהריים היי-טק, בלילה בליינים
שירות: חינני
חיוך: חברי
שירותים: נקיים, מרווחים, אפלוליים, אבל מה עושה שם פרסומת לשמפו פינוק?
חניה: ביום שישי בצהריים - בלי קושי
שורה תחתונה: קבלת שבת עם אלברט פירות ים