כ-97% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים

בחמש השנים האחרונות גדל מספר האמהות החד-הוריות הרווקות בכ-40%. כ-97% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים והיתר (3%) הם זוגות החיים יחד ללא נשואים, כך עולה מלקט נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת "יום המשפחה".

עוד עולה מן הנתונים כי בשנת 2005 חיו בישראל 1.65 מיליון משפחות, המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.7 נפשות ובכמחצית מהמשפחות זוג הורים וילדים עד גיל 17.

כ-74% ממשקי הבית הם משקי בית עם מועסקים, ואולם במשקי בית בהם יש לפחות נפש אחת בגיל העבודה עולה האחוז ל-86%.

בני ברק וירושלים - ממוצע הילדים הגבוה ביותר

המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים עד גיל זה) בשנת 2005 עמד על 2.3. במשפחה היהודית המספר נמוך יותר מאשר בקרב האוכלוסיה הערבית (2.2 ו- 3.0 בהתאמה). שכיחותן היחסית של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוה כמעט פי 3 בהשוואה לשיעורן בקרב האוכלוסיה היהודית.

הערים בני ברק וירושלים הינן בעלות ממוצע ילדים עד גיל 17 למשפחה הגבוה ביותר. בירושלים ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות נמוך מעט מזה שבמשפחות הערביות.

מבין 14 הערים הגדולות בישראל המונות מעל 100 אלף תושבים, בת ים, חיפה, חולון וראשון לציון מתאפיינות בממוצע הילדים עד גיל 17 הנמוך ביותר למשפחה.

בעלות על מוצרים בני קיימא בקרב משקי הבית

הבדלים בבעלות על מוצרים לפי סוגי משקי בית בולטים במיוחד בבעלות על מחשב, טלפון סלולרי אחד לפחות ומייבש כביסה.

הוצאה ממוצעת - 10,816

בשנת 2005 ההוצאה הממוצעת של משקי בית בישראל על מצרכים ושירותים היתה 10,816 שקל לחודש - עלייה ריאלית של 2.3% לעומת 2004.

במשקי בית עם ילדים אחוז ההוצאה על סעיף חינוך, תרבות ובידור גבוה יותר מאחוז ההוצאה במשקי בית ללא ילדים (15.3% ו-11.2% בהתאמה).

הנפשות במשפחות הערביות - פי 4 מהמשפחות היהודיות

בשנת 2005 המשפחה הישראלית כללה בממוצע 3.7 נפשות. עקב שיעורי פריון נמוכים יותר, המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית.

יותר משליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר (36%), פי 4 מאחוז משפחות אלה בקרב האוכלוסיה היהודית (9%). מבין 14 הערים הגדולות בישראל המונות מעל 100 אלף תושבים, בערים בני ברק וירושלים ממוצע הנפשות למשפחה הוא הגדול ביותר - 4.5 ו-4.2 בהתאמה. בירושלים ממוצע הנפשות במשפחה יהודית הינו 3.9 ובמשפחה הערבית 4.8, כמעט נפש אחת יותר בממוצע למשפחה.

לעומת זאת בערים תל אביב-יפו, חיפה ובת ים ממוצע הנפשות למשפחה הוא מן הנמוכים ביותר, כ-3 נפשות.

מועסקים במשקי בית

בשנת 2005 היו בישראל 1.968 מיליון משקי בית, כ-74% מהם - 1.450 מיליון - היו משקי בית עם מועסקים.

ב-1.639 מיליון משקי בית היתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה (כלומר מגיל 15 ועד גיל זכאות לקצבת זקנה) וב-85.7% ממשקי בית אלו היה מועסק אחד לפחות. ב-329 אלף משקי בית התגוררו רק פנסיונרים, כלומר זכאים לקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי (גברים בני 65 ומעלה ונשים בנות 60 ומעלה).

מספר משקי הבית היהודיים הגיע ב-2005 ל-1.659 מיליון. חלה עלייה באחוז משקי הבית עם מועסקים מ-72.3% ב-2004 ל-73.6% ב-2005. ב-1.347 מיליון משקי בית היתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ו-87.4% מתוכם היו משקי בית עם מועסקים.

מספר משקי הבית הערביים היה כ-264 אלף. אחוז משקי הבית עם מועסקים נותר כמעט ללא שינוי 72.1%. ב-249.6 אלף משקי בית היתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ומתוכם רק כ-76% היו משקי בית עם מועסקים.

מספר משקי הבית עם יותר משתי נפשות בגיל העבודה אצל ערבים גבוה יותר (93%) מאשר אצל יהודים (79%). למרות זאת בקרב האוכלוסיה הערבית כ-66% ממשקי הבית הם עם מועסק אחד בלבד. בקרב משקי בית יהודיים 58% הם משקי בית עם יותר ממועסק אחד.

מועסקים לפי סוג משק בית

במשקי בית "משפחתיים" 80.8% הם משקי בית עם מועסקים, לעומת 42.1% בלבד במשקי בית "לא משפחתיים", וזאת עקב חלקם הגבוה של פנסיונרים בקבוצה זו.

במשקי בית של זוג עם ילדים אחוז משקי הבית עם מועסקים גבוה יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים, 89.7% ו- 55.8% בהתאמה. במשקי בית של זוג עם ילדים כאשר גיל הילד הצעיר הוא 24-18, קיים אחוז גבוה של משקי בית עם מועסקים - 92.2%.

76% מהמשפחות החד-הוריות היו משפחות עם מועסקים. אחוז משקי הבית עם מועסקים עולה ככל שעולה גילו של הילד הצעיר. במשקי בית של משפחות חד -הוריות בהם גיל הילד הצעיר הוא 4-0, 69.2% הם משקי בית עם מועסקים, לעומת זאת כאשר גיל הילד הצעיר הוא 17-15 עולה אחוז משקי הבית עם מועסקים ל-82.6%.

מספר האמהות החד-הוריות הרווקות גדל בכ-40%

בשנת 2005 היו כ-93 אלף משקי בית של משפחות חד-הוריות (לעומת 99 אלף משפחות חד-הוריות בשנת 2004) עם ילדים עד גיל 17 ובהם 154.8 אלף ילדים.

המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות הינו 1.7, בהשוואה ל-2.4 במשפחות עם שני הורים. בראש 91% מן המשפחות החד-הוריות עומדת אישה.

במעל מחצית (59%) מהמשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 עומד בראש המשפחה הורה גרוש/ה, 13% אלמן/ה, 13% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר - נשואים אך חיים בנפרד (כ-15%).

בחמש השנים האחרונות גדל מספר האמהות החד-הוריות הרווקות בכ-40%, מ-8.4 אלף בשנת 2000 ל-11.7 אלף בשנת 2005. חלקן היחסי מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ-10% בשנת 2000 ל-12% בשנת 2005.

משפחות ומשקי בית

בשנת 2005, היו 1968.3 אלף משקי בית, מהם 1605.9 היו משקי בית "משפחתיים" ו-368.4 אלף משקי בית "לא משפחתיים" (רובם משקי בית של בודדים - 332.5 אלף).

77% מכלל משקי הבית כללו משפחה אחת בלבד, 3% כללו משפחה אחת ואחרים, 2%, כללו שתי משפחות ויותר, עוד 17% ממשקי הבית היו של אנשים הגרים לבד ו-1.5% היו משקי בית לא משפחתיים אחרים (כגון סטודנטים שגרים יחד ולהם תקציב הוצאות משותף למזון).

מספר המשפחות בישראל בשנת 2005 נאמד ב-1.649 מיליון, מהן 1.346 מיליון משפחות באוכלוסיה היהודית (82%), ו-262 אלף משפחות באוכלוסיה הערבית (16%).

משפחות עולים

בכ-340 אלף משפחות בישראל יש לפחות עולה אחד שעלה משנת 1990 ואילך, מהן ב-274 אלף משפחות (81%) העולה הוא מבריה"מ לשעבר.
המשפחות שבהן עולים מבריה"מ (לשעבר) קטנות - גודלן 2.9 נפשות בממוצע, לעומת 3.5 נפשות בממוצע לכלל המשפחות היהודיות. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות העולים הוא 1.6, לעומת 2.2 בכלל המשפחות היהודיות עם ילדים.

אחוז המשפחות החד-הוריות גבוה יותר בקרב משפחות שבהן עולים מבריה"מ לשעבר (20%) מאשר בכלל המשפחות היהודיות (13%), ואחוז המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 הוא 9% במשפחות שבהן עולים מבריה"מ לשעבר לעומת 6% בכלל המשפחות היהודיות.

צפיפות הדיור ממשיכה לרדת

צפיפות הדיור ממשיכה לרדת ב-2005, 51.4% גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר.

ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.69 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.55 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.38 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.46 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.

במשקי בית יהודים ממוצע נפשות לחדר ב-2005 היה 0.85. במשקי בית ערבים ממוצע נפשות לחדר הגיע ל-1.40 (מוסלמים- 1.47, נוצרים- 1.15, דרוזים- 1.21).

רוב הזוגות בישראל - נשואים

רוב הזוגות בישראל (96.9%) הם זוגות נשואים. בשנת 2005 היו בישראל כ-45 אלף זוגות של בני זוג החיים יחד אך אינם נשואים זה לזו, 43.2 אלף (96%) מהם זוגות יהודים.

שיעור הזוגות שחיים יחד במשק בית ללא נישואים בישראל הוא 3.1% מהזוגות.

הרכב הגילים של הזוגות היהודים החיים בקוהביטציה צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. יותר ממחצית (55%) מן הזוגות הלא נשואים האישה היא עד גיל 34, לעומת כ-27% בלבד מן הנשים החיות עם בן זוג בנישואין. הזוגות היהודים הלא נשואים הם לרוב זוגות ללא ילדים (72%). ל-23% (כ-10 אלף) מן הזוגות היהודים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17 לעומת 55% מן הזוגות הנשואים. בקרב הזוגות הנשואים "הצעירים" בהם האישה היא עד גיל 34, ל-81% מהזוגות יש ילדים עד גיל 17, לעומת 16% מהזוגות "הצעירים" החיים בקוהביטציה.

השוואה בינלאומית: כ-9% מהזוגות באירופה חיים בקוהביטציה (ממוצע כלל אירופאי). אחוז הזוגות הלא נשואים מכלל הזוגות נמוך בארצות דרום אירופה דוגמת יוון (1%), איטליה (2%) וספרד (3%),וגבוה במדינות מערב וצפון אירופה כגון צרפת (10%), אנגליה (13%), דנמרק (17%), נורווגיה (22%) ושוודיה (23%). בארה"ב, 7.4% מסך הזוגות הם זוגות החיים במסגרת קוהביטציה.

שביעות רצון מהקשר המשפחתי

מנתונים מתוך '"הסקר החברתי" על בני 20 ומעלה - נתוני 2005' עולה כי 94% מהמרואיינים המשתייכים למשקי בית "משפחתיים" דווחו על שביעות רצון מהקשר עם משפחתם (ענו "מרוצה מאוד" ו"מרוצה"), לעומת 89% מקרב הנדגמים שאינם משתייכים למשקי בית משפחתיים.

83% מהמתגוררים במשקי בית משפחתיים בני 20 ומעלה דיווחו כי הם שבעי רצון מחייהם ("מרוצה מאוד" ו"מרוצה"), לעומת 70% מהגרים במשקי בית לא משפחתיים.

51% מהמרואיינים במשקי בית "משפחתיים" לא מצליחים לכסות את הוצאותיהם החודשיות (לעומת 42% מהמשתייכים למשקי בית שאינם משפחתיים).

שכיחות גבוהה יותר של זוגות ללא ילדים ביישובים העירוניים

אחוז המשפחות שבהן הורה יחיד עם ילדים עד גיל 17 בישראל (5.7%) נמוך מזה שבארה"ב (16%) נורווגיה (10%), קנדה (8%), ואנגליה (8%), ודומה לזה של הולנד (6%).

הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסיה שונות: באוכלוסיה הערבית אחוז גבוה יותר (71%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסיה היהודית (47%). באוכלוסיה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן בני זוג בלבד (26%) ומשפחות חד-הוריות (כ-13%), בהשוואה לאוכלוסיה הערבית (כ-10% ו-9% בהתאמה).

שכיחות גבוהה יחסית יותר של זוגות ללא ילדים ניתן למצוא ביישובים העירוניים (כ-24% מהמשפחות הן של זוגות ללא ילדים), בהשוואה ליישובים כפריים (כ-17% מהמשפחות). מבין היישובים העירוניים, בערים המונות מעל 100 אלף תושבים, נמצא אחוז הזוגות ללא ילדים הגבוה ביותר - 27% לעומת 23% בכלל הארץ.
בערים תל אביב-יפו, חיפה, רמת גן ובת ים אחוז הזוגות ללא ילדים מתוך כלל המשפחות גבוה במיוחד - מעל 30%.

חלקם היחסי של זוגות עם ילדים עד גיל 17 עומד על כ-51% מכלל המשפחות בישראל. אולם, שכיחותם היחסית גבוהה יותר ביישובים עירוניים קטנים (65% ביישובים המונים 2,000-9,999 תושבים) וביישובים כפריים (63%), בהשוואה ליישובים העירוניים הגדולים המונים יותר מ-100,000 תושבים (44% בלבד).

מבין היישובים המונים יותר מ-100,000 תושבים, בערים תל אביב-יפו, חיפה, רמת גן ובת ים חלקם היחסי של הזוגות עם ילדים עד גיל 17 הוא הנמוך ביותר, בין 34% ל-37% בלבד. האחוז הגבוה ביותר של משפחות כאלה נמצא בערים בני ברק-58% וירושלים-55%.