לראשונה בישראל: כבד וריאה הושתלו באדם אחד בו-זמנית

אבירם גורש, 38, מרחובות, סבל מתסמונת כבדית-ריאתית. שעות ספורות לפני טס לבצע השתלה בצרפת, קיבל הודעה כי נמצאה תרומה של שני איברים - כבד וריאה - וכי עליו להגיע לבית חולים בילינסון בפתח תקוה לביצוע ההשתלה. ההשתלה הסתיימה בהצלחה.

מדובר בניתוח מורכב של השתלה משולבת של ריאה וכבד, שנערך לראשונה בישראל ובין הפעמים הבודדות בעולם, בחולי סיסטיק פיברוזיס.

הניתוח ארך 16 שעות, ולקחו בו חלק כ-20 אנשי צוות, מתוכם 6 רופאים משתילים ועוד 5 רופאים מרדימים, אחיות, טכנאי מכונת לב-ריאה, מתאמות השתלות, צוות בנק הדם וסניטרים.

בילדותו אובחן גורש כסובל מרמת חמצן נמוכה בדם, שנגרמה עקב מחלת ריאה שהחמירה עם השנים. בשנת 2002, כאשר הגיע לטיפול במכון הכבד בבילינסון, אובחן כי מחלת הריאה היא למעשה משנית והוא סובל מתסמונת כבדית-ריאתית. בעקבות מחלת הכבד, נוצרו שינויים בכלי הדם של הריאה שהובילו להרחבת כלי הדם הריאתיים וליצירת כלי דם חדשים. תהליך זה גרם לירידה ברוויון החמצן בדם ולתחושת קוצר נשימה קשה.

פרופ' רן טור כספא, מנהל מחלקה פנימית ד' ומכון הכבד בבילינסון, אמר כי "חומרת המקרה של אבירם נדירה מאוד. התסמונת ממנה הוא סובל מוכרת וידועה בחולי כבד, אך לרוב מספיקה השתלת כבד בלבד. במקרה שלו, מחלת הריאה היתה בשלב כה מתקדם עד שלא נותרה ברירה אלא להשתיל את שני האיברים".

פרופ' מרדכי קרמר, מנהל מכון הריאות בבילינסון, ציין כי "כתוצאה ממחלת הכבד נוצר נזק בלתי הפיך לריאות. גורש הגיע להשתלה במצב קשה, כשהוא נזקק לכמויות גדולות של חמצן ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים. מצבו הידרדר בשנה האחרונה והוא נאלץ להפסיק את עבודתו. ביום ההשתלה שוחח גורש עם מכון הריאות וביקש את המכתב הרפואי עמו עתיד היה לטוס לחו"ל לעבור את ההשתלה. היתה זו התרגשות גדולה שכעבור זמן קצר יכולתי להתקשר אליו ולהזמינו להשתלה בבילינסון. עד-כה, התאוששותו משביעת רצון ואני מניח שבעוד מספר חודשים יוכל לחזור לתפקוד מלא ואף לעבוד".

ד"ר אייל פורת, מנהל מערך ניתוחי חזה ולב בבילינסון, מסר: "למעשה מדובר בשתי השתלות אשר נחשבות למורכבות כאשר הן מבוצעות בנפרד, ועל אחת כמה וכמה כאשר הן משולבות. בשל מורכבות הניתוח, עד-כה בוצעו מספר מצומצם ביותר של השתלות מסוג זה בעולם".

פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון, ציין כי "לניתוח קדמו הרבה התייעצויות עקב מורכבותו. הסוגייה המרכזית היתה איזה איבר להשתיל ראשון - האם להשתיל ריאה אחת, שתי ריאות או להוסיף גם לב בשל הצורך לקצר את זמן ההשתלה של איברי החזה ולשמר את איכות שתל הכבד שהושתל מיד אחר-כך. את ההחלטה הסופית קיבלנו סמוך לשעת הניתוח לאחר שעות מרובות של חשיבה ותכנון".

לדברי ד"ר מילטון סאוטה, מנהל מחלקת ניתוחי ריאות במערך ניתוחי חזה ולב בבילינסון, "הניתוח המשולב דרש התמודדות עם מספר אתגרים במקביל. בחלקו הראשון התמודד הצוות עם קשיים בהרדמה הנובעים מהבעיה הריאתית הקשה ממנה סבל החולה. בהמשך עלו אתגרים כירורגיים המאפיינים ניתוחים של חולים עם הפרעה קשה בתפקודי כבד, להם נטייה קשה לדמם. שיתוף פעולה מצוין בין הצוותים השונים של בית החולים, עבודה קפדנית של תיאום מראש, והערכות לוגיסטית בחדר ניתוח הם שאפשרו את התוצאה הסופית המוצלחת".

צילום: מושתל הכבד והריאה הראשון בישראל וצוות הרופאים אשר לקחו חלק בניתוח