ח"כ איתן במכתב לשרים שטרית ולנדאו: עשרות יושבים בכלא על לא עוול בכפם

יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, טוען - במכתב לשרים מאיר שטרית ועוזי לנדאו, כי עשרות אנשים שהורשעו בבתי משפט, מרצים עונשם בכלא על לא עוול בכפם. ח"כ איתן מסתמך על האירועים שכבר נחשפו באמצעי התקשורת ובמערכת המשפטית, וכן מתבסס על מחקרים שנערכו בארץ ובחו"ל.

ח"כ איתן מאשים, כי בשורה של מקרים נמצא כי פרקליטים מטעם המדינה וחוקרי משטרה, עשו יד אחת כדי להרשיע, בכל מחיר, חשודים, גם במקרים שלא היו בידיהם הוכחות די הצורך שיעידו על אשמתם כביכול.

במכתבו אל השרים מונה איתן את המקרים הבאים:

- מ"ח 3032/99 עמוס ברנס - הרשעתו ברצח רחל הלר בוטלה על-ידי שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר. השופטת פסקה, בין היתר, כי "... ברי, שהתנהגות הכוללת מסירת עדויות שקר וחיפוי עליהן איננה נסבלת, וודאי מקום שהדבר מבוצע על-ידי רשויות המדינה המופקדות על שמירת החוק והשגת צדק...";

- תפ"ח 4063/98 פרשת מע"צ - חוקר משטרה חשף, לאחר שהנאשמים סיימו את ריצוי עונשם, כי הוצאו מהם עדויות כוזבות לאחר מסכת קשה של התעללויות;
ן
- מ"ח 4181/02 עמוס סולמי - בית המשפט העליון פסק, כי סולמי הופלל עקב עדויות כוזבות של חוקרי משטרה. אחד החוקרים, דני מרוז, הודה כי 'תפירת התיק' בוצעה מתוך רצון "לסגור את התיק, בשביל הדרגות..."; על כך כתב שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי: "נדמה כי אין צורך להרבות מילים על חומרת דבריו של דני מרוז, ונדמה שתופעה זו צריכה להדיר שינה מעיניה של מערכת המשפט בכלל ומגופי החקירה בפרט, שהרי משמעותה היא שאפשר כי מרוז וחבריו גרמו להפללתם של מי שלא חטאו...";

- ע"פ 4765/98 - התובעת בתיק הטעתה את בית המשפט, כאשר הצהירה כי אין בחומר החסוי בכדי לתרום להגנת הנאשם אשר הואשם בעבירת רצח. במהלך הערעור התגלה, כי הצהרה זו היתה כוזבת, ובחומר החקירה אכן נמצאה ראיה שיכולה להביא לזיכויו של הנאשם;

- ע"פ 8402/00 - בפרשה זו הורשע אדם בעבירות סמים ונידון לתשע שנות מאסר בפועל. מאוחר יותר, בשלב הערעור, התברר כי התביעה הסתירה - בטענת חיסיון - ראייה שהיתה יכולה למנוע הרשעתו של הנאשם. בעקבות גילוי זה זוכה הנאשם בערכאת הערעור.

בכל המקרים הנ"ל, לא ננקטו מהלכי חקירה ומשפט נגד מי שעיוולו וחיבלו במהלכי החקירה ומשפט. מסיבה זו מבקש עתה ח"כ איתן לבחון דרכים כדי להעניש עובדים בשירות המדינה - פרקליטים, חוקרים ואחרים, הפועלים שלא כדין בזדון, כדי להביא להרשעתו של אדם.

ח"כ איתן מבקש משר המשפטים (שטרית) ומהשר לביטחון פנים (לנדאו), לפעול בהקדם להקמת ועדה מקצועית בראשות שופט. הוא מפנה למחקר שנערך בארה"ב, מחקר שבו נטל חלק פרופ' אריה רטנר - ראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה. שם נמצא, כי ב-7% מהמקרים מתוך אלה שנבדקו, התגלתה מעורבות של אנשי מערכת המשפט (חוקרים ותובעים), אשר ביודעין שיקרו מעל דוכן העדים, העלימו מידע והכל מתוך כוונה "לתפור תיק". להיטות היתר להרשיע, נובעת מכמיהתם של אותם חוקרים-תובעים, להוכיח כי הם הביאו לתפיסתו ולהרשעתו של עבריין, שסיכן כביכול את שלום הציבור. בישראל, קובעים פרופ' רטנר וח"כ איתן, המצב אינו טוב יותר, ואת זאת ניתן ללמוד מהמקרים שנחשפו באחרונה.

ח"כ איתן מבקש מהשרים, לפעול במשותף ולהקים ועדה בראשות שופט, שבין השאר תחקור, תקבע ממצאים, ותמליץ בעניינים הבאים (ציטוט):

1) האם קיים בסיס לחשד שעולה מהחלטת שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, ולפיו קיימת במערכת אכיפת החוק להיטות יתר להשיג הרשעות גם במחיר הטעיית בית המשפט, העלמת מידע רלבנטי לחפותו של הנאשם, והבאת עדויות שקר בפני השופטים. הוועדה תבדוק את ההיבטים השונים של התופעה הזו ואת היקפה;

2) הוועדה תתבקש להמליץ על אמצעי בקרה אשר יבטיחו ביקורת נוספת של הדרגים הבכירים במערכת אכיפת החוק, ואולי גם ביקורת של גורמים מחוץ למערכת, שתביא לעצירת הליכים פסולים במשטרה ובפרקליטות - בזמן אמת;

3) הוועדה תתבקש לבחון את השאלה, מדוע לא ננקטו אמצעים כלשהם נגד המעורבים בהרשעות הכזב, ותתבקש להמליץ על ענישה כגורם מרתיע בסוגייה זו;

4) הוועדה תתבקש להמליץ על אמצעי מניעה, כמו בשלב ההכשרה של החוקרים והתובעים, ורענון תקופתי לאותם גורמים, בכל הקשור למגבלות על הרצון להרשיע וכדומה;

5) הוועדה תתבקש גם לבחון שינויי חקיקה. כך, למשל, מניעת התיישנות עבירות של חוקרים ותובעים, שחלקם בהרשעות כזב מתגלה, כמו בפרשת מע"צ וברנס רק לאחר עשרות שנים.

במכתבו, מציע ח"כ מיכאל איתן, להטיל על הוועדה שתוקם לבדוק אפשרות החלת הדוקטרינה האמריקנית הידועה בשם "פירות העץ המורעל". היינו: במקרה שבו נמצא כי תובע/חוקר ניהל הליך באופן בלתי חוקי, אזי ייפסל כל ההליך והנאשם יזוכה. "דוקטרינת פירות העץ המורעל גורסת כי עדות שהושגה באמצעים בלתי חוקיים, מרעילה את העץ כולו, קרי: פוגמת בתביעה כולה".

עמדה קרובה לדוקטרינה זו, קבעה השופטת דורנר בפרשת ברנס: "... חשיפתם של שקרים מגמתיים בעדויות חוקרי המשטרה מערערת את אמינותם לא רק לגבי השקרים שנחשפו, אלא גם ביחס ליתר דבריהם...".

ח"כ איתן מעריך, כי יישום דוקטרינה זו בישראל, תסייע למנוע מילוטם מעונש של חוקרים/תובעים שסרחו. ייתכן, הוא קובע, כי מספר עבריינים יימלטו מעונשם. אולם, "היא תגרום לחוקרים ותובעים הלוחמים להרשעה, להקפיד על האמצעים שבהם הם נוקטים לצורך השגת מטרותיהם ובעקבות כך גם מספר המורשעים, על לא עוול בכפם, יצטמצם".