"לישראל אין אסטרטגיה להתמודד עם טרור יהודי"

מאז הקמת המדינה אירעו יותר מ-300 אירועי טרור יהודיים, אך למדינה אין עדיין אסטרטגיה סדורה או חשיבה מסודרת בנושא. כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה שבדק את הגורמים שמעצבים את התמודדות מדינת ישראל עם טרור יהודי. "היחס של המדינה לטרור היהודי נובע בעיקרו מהקרבה האידיאולוגית של מקבלי ההחלטות לטרוריסטים היהודיים. אם מקבלי ההחלטות בתקופה של אירועי הטרור חשים שציבור הבוחרים שלהם קרוב לדעותיהם של מחוללי האירועים, הם מגיבים בצורה מתונה יותר. כשהמרחק האידיאולוגי מרוחק, התגובה תקיפה יותר", אמר ד"ר אריה פרליגר, שערך את המחקר בהנחייתם של פרופ' גבי בן דור וד"ר עמי פדהצור.

במחקר נבדקו שישה אירועי טרור יהודי: אירועי אלטלנה ורצח הרוזן ברנדוט בסוף שנות הארבעים; אירועי ארגוני "ברית הקנאים" ומחתרת "מלכות ישראל" בתחילת שנות החמישים; אירועי ארגון "המחתרת היהודית" בתחילת שנות השמונים; טבח ברוך גולדשטיין בשנת 1994; כנופיית עוזי משולם במחצית הראשונה של שנות התשעים ורצח ראש הממשלה יצחק רבין על-ידי יגאל עמיר בשנת 1995.

מהממצאים עולה כי למדינת ישראל אין אסטרטגיה סדורה להתמודדות עם הטרור היהודי וכי בכל פעולה הגיבה המדינה בצורה שונה, כשלמעשים או לתוצאות אין תמיד קשר ישיר לתקיפות או מתינות התגובה. "היחס לאירועי 'המחתרת היהודית' בשנות השמונים היה פשרני. מדובר במחתרת שביצעה לפחות שלושה אירועי טרור ושלושה מחבריה, שהורשעו ברצח, שוחררו אחרי שמונה שנים. גם היחס כלפי הפעילות של אנשי עוזי משולם היה סלחני, ומדובר באנשים שתקפו ופצעו שוטרים ופעלו ישירות כנגד מערכת אכיפת החוק. לעומת זאת, התגובה להתקפתו של ברוך גולדשטיין היתה אגרסיבית וכללה שורה של צעדים כמו מעצרים מנהליים והגבלת תנועה של אנשים שלמעשה לא היו מעורבים במעשה הטרור עצמו", אמר ד"ר פרליגר.

"טרור יהודי נתפס כאג'נדה של השמאל"

לדבריו, ברגע שמקבלי ההחלטות בישראל מזהים כי מבצעי אירועי הטרור או הסיבה שבשמם בוצעו הפעולות קרובים אידיאולוגית לקהל הבוחרים שלהם, הם מעדיפים לא לצאת בצורה נחרצת נגד הפעולות ולהורות על תגובה מתונה. עוד הוא הוסיף כי גורם נוסף שמשפיע על התגובה של מקבלי ההחלטות הוא התחושה הסובייקטיבית שלהם לשיעור הנזק שנגרם מהאירוע ולאיום הישיר על רשויות המדינה.

לעומת חוסר המדיניות בכל הנוגע לטרור יהודי, מציין ד"ר פרליגר, לישראל יש מדינות סדורה וברורה לגבי אופן הפעולה מול טרור שמגיע מחוץ למדינה. "ברגע שיש לך אסטרטגיה, אז אתה מודה שיש לך בעיה ומדינת ישראל לא רוצה להודות גם היום שיש לה בעיה של טרור יהודי. במקום זה מעדיפים לטפל בתסמינים - לשים פלסטר במקום לטפל בפצע. לכן המחלה הזו שנקראת טרור יהודי לא נעלמה. למרבה הצער, טרור יהודי נתפס כאג'נדה של השמאל וברגע שהשמאל הישראלי נחלש אז הנושא יורד מסדר היום הציבורי. עד הפעם הבאה שאיזה מטורף יחליט להבעיר את האזור", ציין החוקר.

צילום: יגאל עמיר