בית המשפט השלום בחיפה פסק (30.1.07) כי עסק אשר קיבל רישיון להשמעת מוזיקה מאת הפדרציה לתקליטים, אינו פטור מקבלת רשיון השמעה גם מאקו"ם. השופטת נאות-פרי פסקה כי קיים הבדל בין זכות היוצרים של היוצר ביצירה המוסיקלית (מלחין ו/או תמלילן) לבין זכות היוצרים של יצרן התקליטים בתקליטור עצמו. מפסיקתה עולה הכרה כי אלו שתי זכויות יוצרים נפרדות שלא קשורות זו בזו. הפסיקה מחייבת הסדרת רשיון משני הגופים, ותשלום תמלוגים לכל אחד מהם.
פסק הדין ניתן במסגרת תביעה שהגישה אקו"ם נגד גלי גיל מרכז לנופש וספורט ומנהליו. אקו"ם טענה, באמצעות עו"ד אהוד גבריאלי, כי הנתבעים השמיעו מוזיקה בפומבי ולא שילמו לה תמלוגים בגין זכויות יוצרים. בנוסף טענה אקו"ם כי מדובר גם בהפרה של הסכם פשרה שנחתם עמם בעבר בגין הגשת תביעה דומה. בית המשפט קיבל גם טענה זו.
הנתבעים, באמצעות עו"ד אריה בן ארי, טענו כי קיבלו רישיון להשמעה פומבית של מוזיקה מוקלטת מאת הפדרציה הישראלית לתקליטים ולכן הם אינם צריכים רשיון גם מאקו"ם.
בית המשפט דחה את עמדת הנתבעים וציין כי הוכח שהנתבעים הסדירו במשך כמה שנים רשיונות "כפולים", הן עם הפדרציה והן עם אקו"ם, ולא העלו במשך השנים טרוניה בדבר "כפל" הרשיון". עוד צויין בפסק הדין, כי הנתבעים מצאו לנכון לשלם תמלוגים לאקו"ם עבור השנים 1993 עד 1999 במסגרת הפשרה, וכן שילמו הנתבעים תמלוגים לאקו"ם גם בשנים 2001-2000. רק בשנת 2002 נזכרו לטעון כנגד הסדרת הרשיון ה"כפול".
השופטת קבעה כי על הנתבעים לשלם לאקו"ם פיצוי בסך של כ-100 אלף ש"ח. בנוסף, ישלמו הנתבעים את הוצאות התובעת בסך של 20 אלף ש"ח.
עו"ד אהוד גבריאלי מסר כי מדובר בפס"ד תקדימי המגדיר לראשונה הסדרת רשיונות נפרדים לשני הגופים השונים באופן ברור וחד-משמעי. למרות שטענות אלו הועלו בעבר, הנושא לא הגיע לפסיקה משפטית עד היום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה