כשליש מהפגים יסבלו מהיפראקטיביות

חוסר קשר ראשוני עם ההורים, סולל את הדרך לבעיות רגשיות ופסיכולוגיות בעתיד של הילד. "כשליש מהפגים יסבלו בבגרותם מקשיים בריכוז והיפראקטיביות וכשליש מבעיות פסיכולוגיות. הם בעלי תפיסה נמוכה, הישגים אקדמיים נמוכים ופגועים מההיבט החברתי". כך מסר ד"ר זלמן וינטראוב, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ביילוד בבית החולים לגליל המערבי נהריה.

את הדברים אמר השבוע ביום העיון השנתי שארגנה היחידה להדרכת הילד והמשפחה של בית החולים נהריה.

לדברי ד"ר וינטראוב, הסיבה לכך נעוצה בעובדה, כי בלידה רגילה, מיד שמים את התינוק על החזה החם של האם. לעומת זאת, בלידת פג, הוא מיד מנותק מהאם, צינור מוחדר לריאותיו והוא עובר החייאה ראשונית. בהמשך הוא שוהה במשך תקופה ארוכה כשהוא מנותק מהסביבה, סגור בתוך אינקובטור, מוקף סביבה מוארת ומכשירים מצפצפים, נדקר מספר רב של פעמים וכל העת עובר בדיקות. אירועים אלה, מתרחשים בתקופה שבה המוח שלו רגיש, וכאשר הוא חסר הגנה לחלוטין ואינו יכול להתגונן. האירועים הטראומתיים האלה מוטבעים עמוק במוחו המתפתח ומשאירים אצלו זיכרונות לא מודעים, אך גם לא נשכחים.

ד"ר וינטראוב טוען, כי בהמשך חייו, הפרעות אלה עשויות להתבטא בהפרעות רגשיות כמו חרדות, מבלי שתהיה לו תובנה צה המקור לכך. כמו-כן, הוא מציין כי אחת הדרכים בעזרתן התינוקות לומדים את הסביבה ומפתחים קשרים היא על-ידי חיקוי ומכיוון שהפג מנותק זמן רב מהוריו, התפתחותו עשויה להתעכב ולהיפגע. ולכן הטיפול ההתפתחותי-פסיכולוגי בפגים צריך להתחיל כבר במחלקת הפגיה כטיפול מניעתי. זאת ניתן להשיג באמצעות השקטת הסביבה, כיסוי האינקובטורים מפני אור, טיפולי פיזיותרפיה ועידוד האם להניח את הפג על גופה גם כאשר הוא מחובר למכשירים.