קיפד חיי אדם וירצה 9 חודשים בפועל

בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלח את פרץ אמיר, שנהג ברשלנות והרג את איציק יצחקי, לתשעה חודשי מאסר בלבד. עוד הוטלו על פרץ שישה חודשי מאסר על-תנאי לשלוש שנים ופסילה מלהחזיק ברשיון נהיגה למשך שש שנים.

פרץ הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב אישום. הרשעתו הינה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, בעבירה של נהיגה במצב העלול לסכן עוברי דרך ושולל שליטה ברכב ובעבירה של סטייה מנתיב נסיעה.

מהעובדות בהן הודה פרץ עולה כי בבוקר יום 4.8.04, הוא נהג ברכב מכיוון באר שבע לכיוון צומת גילת שבנגב. פרץ נהג כאשר הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך. באותה עת רכב איציק יצחקי על אופנוע, מכיוון צומת גילת לכיוון באשר שבע, בכיוון ההפוך לכיוון נסיעתו של פרץ. בהגיע פרץ לצומת שדה תימן פנה שמאלה אולם, בשלב זה רכבו של פרץ סטה שמאלה באופן שיש בו כדי לגרום להפרעה וסיכון לשאר עוברי דרך, פגע בעמוד של תמרור, אשר הוצב על שטח ההפרדה, שמעבר לצומת, נסע על שטח ההפרדה שמעבר לצומת, עבר לתוך מסלול הנסיעה הנגדי והמשיך בנסיעה בתוך המסלול עד אשר חסם את דרכו של האופנוע, אשר נסע במסלול זה בכיוון הנגדי.

התוצאה המרה היתה התנגשות בין האופנוע לרכב בו נהג פרץ. האופנוען נזרק על הכביש ואילו פרץ המשיך בסטייה שמאלה, פגע במעקה הבטיחות ונעצר בשוליים השמאליים. רוכב האופנוע, איציק יצחקי, מצא מותו בתאונה. פרץ, לעומתו, נפגע קל כאשר לשני כלי הרכב נגרם נזק כבד.

נציג פרקליטות המדינה ביקש להדגיש כי אף שבכתב האישום לא התבקש בית המשפט להרשיע את פרץ בהריגה, אלא בגרם מוות ברשלנות, אין זו תאונה אשר אירעה בשל נסיבות חיצוניות כגון: פגעי מזג האוויר, מצב הכביש, מצב כלי הרכב, או שדה ראייה לקוי שעמד לרשות פרץ. הנסיבות שהביאו לתאונה מקורן בגורם האנושי בלבד. גורם זה היה בשליטתו של פרץ והיתה לו היכולת למנוע תאונה זו. הפרקליט ציין כי פרץ בחר לנהוג ביום האירוע בכלי רכבו כאשר הוא עייף ונסיעתו הסתיימה בכך שפנה שמאלה, סטה לתוך נתיב הנסיעה הנגדי, נסע בתוכו, לאחר שחצה את שטח ההפרדה והתנגש באופנוע. התביעה ביקשה כי יוטל על פרץ עונש מרתיע של מאסר מאחורי סורג ובריח, ענישה אשר יש בה כדי להעדיף את האינטרס הציבורי במלחמה בתאונות הדרכים, על פני האינטרס האישי של פרץ, הגם שאין חולק כי הוא הינו אדם נורמטיבי אשר לא צבר לחובתו לא עבר פלילי ולא עבר תעבורתי.

אף כי שירות המבחן המליץ על עונש מאסר, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בית המשפט ביקש להעביר מסר של ענישה במאסר בפועל. בית המשפט הכיר בקושי שבהטלת מאסר בפועל בעבירות של גרם מוות ברשלנות, "שכן בדרך כלל מדובר בנאשמים נורמטיביים, מן הישוב, אשר בשל רשלנות הבאה מתוך חוסר מחשבה וחוסר תשומת לב או שיקול דעת ראוי, מוצאים עצמם מעורבים בתאונות חמורות בהן נקפדים חיי אדם".

בפסק דינו סובר בית המשפט כי רשלנותו של פרץ מצויה ברף הגבוה של הרשלנות. פרץ גרם לתאונה לא בנתיב נסיעתו כי אם לאחר שחצה את אי ההפרדה המצוי בין הנתיבים, נסע עליו, חצה למסלול הנגדי וחסם את נתיב נסיעתו של המנוח. לפיכך, רבע ביהמ"ש, העבירה מחייבת אימוץ של מדיניות הענישה המחמירה.

השופטת ברקאי גזרה על פרץ מאסר בפועל ל-9 חודשים, מאסר על תנאי ל-6 חודשים נוספים לעניין עבירות אלימות, והתנאי שפרץ לא יעבור כל עבירת אלימות תוך 3 שנים מיום שחרורו. מאסר על תנאי ל-3 חודשים והתנאי שפרץ לא יעבור כל עבירת עבורה מן הסוג בה הורשע וכן פסילת אפשרותו להחזיק ולקבל רשיון נהיגה לתקופה של 6 שנים מיום שחרורו.