זיהום אוויר - גורם למוות

זיהום אוויר הוא גורם הרבה יותר משמעותי למוות ממחלות לב או שבץ ממה שסברו עד כה. אלו הממצאים העולים מאחד מהמחקרים המקיפים ביותר שבחנו את הנושא.

חוקרים עקבו אחר קרוב ל-66,000 נשים, בגילאים 50 עד 79, שהתגוררו ב-36 ערים. כל הנשים לקחו חלק במחקר בריאות מתמשך תחת הכותרת "the Women's Health Initiative".

לאחר שלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים למחלות לב ושבץ, גילו החוקרים כי איכות האוויר היתה סמן משמעותי ביותר לסיכון למחלות לב ושבץ - וסימן עתידי משמעותי אף יותר למוות ממחלות לב ושבץ.

חלקיקים זעירים מזהמים באוויר - הנגרמים בראש וראשונה על-ידי צינורות הפליטה של כלי הרכב - הם הסוג היחיד של זיהום אוויר הקשור לעלייה בסיכון.

כאשר כל גורמי הסיכון האחרים היו שווים, החוקרים גילו כי נשים המתגוררות בערים המזוהמות ביותר היו בעלות הסיכונים הגבוהים ביותר למחלות לב ושבץ, לעומת זאת נשים שהתגוררו בערים הנקיות ביותר היו בעלות הסיכון הנמוך ביותר.

תושבת בירמינגהאם, אלבמה, אחת הערים הסובלות מערפיח ברמה הגבוהה ביותר מבין הערים שנכללו במחקר, תהיה בעלת סיכון גבוה של 76% למות מגורמים קרדיווסקולריים (של הלב וכלי הדם) לעומת אישה המתגוררת בטוסון, אריזונה, שנמצאה כאחת הערים עם האוויר הנקי ביותר.

החוקרים ציינו כי הממצאים מדגישים את חשיבות נקיטת הצעדים להורדת רמות החלקיקים המזהמים באוויר. המחקר, שמומן בחלקו על-ידי הסוכנות להגנת הסביבה (EPA), פורסם בגיליון פברואר של עיתון הרפואה של ניו אינגלנד.

"עלינו לחשוב ברצינות לגבי החשיפה לזיהום", כתבו החוקרים. זיהום הוא לא סתם מטרד, הוא משפיע על בריאות בני האדם. עלינו לפעול כדי להפחית את החשיפה בכל דרך שיש בידינו".

יותר חשיפה יותר סיכון

המחקר כלל רק נשים לאחר גיל המעבר, וישנה סברה כי קבוצה זו פגיעה במיוחד להשפעתו של זיהום האוויר. הסיבה לכך היא בגלל שהסיכון למחלות לב ושבץ בנשים עולה לאחר גיל המעבר.

אך ישנן סיבות מועטות להאמין כי הסיכון למחלות לב ושבץ הקשור לחשיפה לאוויר מזוהם שונה באופן דרמטי בין נשים לגברים.

החוקרים עקבו אחר 65,893 נשים ללא היסטוריה של מחלות לב או שבץ למשך שש שנים בממוצע. במהלך תקופה זו, 1,816 מהנשים חוו אירוע קרדיווסקולרי קטלני או שלא קטלני.

הנתונים לגבי איכות האוויר של EPA נבדקו כדי לקבוע את רמת החשיפה של כל אישה לזיהום האוויר, בהתאם למקום מגוריה.

חלקיקים זעירים מזהמים נמדדים במיקרוגרמים למטר מעוקב. על-פי ה-EPA חלקיקים זעירים בגודל 2.5 מיקרומטר וקטנים יותר נמצאים בעשן ובערפיח. הם מופיעים כתוצאה ממפעלים תעשייתיים ומכוניות.

ב-36 הערים שנכללו במחקר היו רמות ממוצעות של סוג זה של זיהום שנעו מ-3.4 מיקרוגרם למטר מעוקב (בהונולולו) ועד 28.3 (בריברסייד, קליפורניה).

על-פי ה-EPA, בשנת 2005, לוס אנג'לס, בירמינגהאם, דטרויט ופיטסבורג היו בין הערים עם רמת הזיהום הגבוהה ביותר, כשרמות הזיהום נעו מ-18 ועד 21 מיקרוגרם למטר מעוקב.

טוסון, אריזונה, מיאמי ורינו בנבאדה היו בין הערים עם האוויר הנקי ביותר, עם רמות זיהום מתחת ל-10.

לאחר שנלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים למחלות לב ושבץ, הגיעו החוקרים למסקנה כי כל עלייה של 10 יחידות ברמות החלקיקים המזהמים באוויר נמצאה קשורה לעלייה של 76% בסיכון למוות ממחלה קרדיווסקולרית.

חשיפה ארוכת טווח גבוהה יותר לזיהום אוויר נמצאה קשורה גם היא לעלייה בסיכון להתפתחות מחלות קרדיווסקולריות.

נתונים מזעזעים

מומחים בתחום אומרים כי למרות שכעת ברור כי החלקיקים המזהמים באוויר מהווים סיכון מיוחד לבריאות, הסיבה לכך לא לגמרי ברורה.

ייתכן שההסבר הוא ההרכב הכימי שלהם, גודלם, או היכולת שלהם להעביר מזהמים אחרים אל תוך הריאות. ישנם מחקרים רבים הנעשים כיום כדי לנסות ולהבין את הסיבה לכך.

הראיות המדעיות התומכות בהגבלות נוקשות יותר על רמות חלקיקים מזהמים באוויר הן מזעזעות. גורמים רשמיים ב-EPA לא הצליחו להחמיר את ההגבלות כאשר שקלו את הנושא בסתיו האחרון, והתעלמו מההמלצות של המדענים מהסוכנות עצמה.

ביום רביעי, מדענים מה-EPA קראו להגבלות נוקשות יותר בנושא זיהום האוויר ואליהם הצטרפו גורמים ממשלתיים וגורמים מאיגוד הלב האמריקני שאמרו כי על קובעי המדיניות לעשות הרבה יותר כדי לטפל בממדי הבעיה.