ליקויים בוועדה בראשות ביניש

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, קובע בדוח שהגיש (יום ג', 30.1.07) כי בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, בראשה עמדה השופטת דורית ביניש, נמצאו ליקויים חמורים.

המבקר קובע, כי "בביקורת הועלו ליקויים מהותיים, מקצתם חמורים, בסדרי מינהל של הוועדה המרכזית, המצביעים על גישה בזבזנית של המטה המינהלי בעניינים הקשורים לרכישת שירותי מחשוב ולהעסקת עובדים בתקופת הבחירות. ליקויים אלה עלו לאוצר המדינה מיליוני ש"ח, בתיקונם יש בו כדי להביא לעמידה בדרישות לחוקיות, לייעול, לחיסכון ולהגברת השוויון והשקיפות".

מבקר המדינה בדק בחודשים מרס-אוקטובר 2006 את הפעולות של המטה המינהלי הקשורות בהיערכות לבחירות בניהולן. המטה מופעל על-ידי ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה כאמור השופטת דורית ביניש. מכוחה של ועדת הבחירות פועל מטה ובו סגל עובדים בכירים בראשו עמדה מנכ"לית ועדת הבחירות, תמר אדרי. במטות המינהליים של הוועדה ושל הועדות האזוריות הועסקו בימים האחרונים שקדמו לבחירות כ-800 עובדים. אלה הועסקו בין חודש לשלושה חודשים. ביום הבחירות עצמו הועסקו כ-30 אלף איש בתפקידים שונים. תקציב הוועדה המרכזית בשנת הבחירות לכנסת ה-17 היה 193.7 מיליון ש"ח, מזה 86.2 מיליון ש"ח להעסקת עובדים בתקופת הבחירות.

בכירים במטה הבחירות סידרו עבודה לבני המשפחות

המבקר בדק את אופן הפעלתם של העובדים ואת זהותם של חלק מהם. המבקר מצא כי הוועדה המרכזית והוועדות האזוריות התנהלו באופן בלתי מוסדר, באופן שיקשה לפקח על פעילותם של העובדים; ועתה קשה לבדוק אם עובדים שמונו למשרות הם בעלי הכישורים הנדרשים למילוין ועומדים בדרישותיהם.

המבקר קובע כי הסגל הקבוע שליד הוועדה המרכזית לא יזם הליך שיטתי של פנייה לעובדי שירות המדינה כדי שיגישו את מועמדותם לעבודה בתקופת הבחירות, וקבלת עובדים נעשתה על-פי היכרות אישית. במילים פשוטות: שיטת "חבר מביא חבר" הופעלה גם על-ידי ועדת הבחירות, שהיא-היא הגורם האחראי על הנהגת בחירות דמוקרטיות והוגנות במדינת ישראל.

על-פי נוהל העסקת עובדים שקבע המטה המינהלי, אין להעסיק באותה ועדה עובדים שהם קרובי משפחה. סייגים אלה מתבססים על חוק שירות המדינה ועל התקשי"ר. ואולם על אף זאת, בדיקת קיומה של קירבה משפחתית בקרב העובדים העלתה כי ל-377 (כ-47.2%) מבין 790 העובדים הקבועים והארעיים בוועדות האזוריות היה לפחות קרוב משפחה אחד שהועסק באותה ועדה באותה עת. בסך-הכל, ל-373 עובדים אלה היו 988 קרובי משפחה בקרב העובדים שהועסקו באותה ועדה. לדעת מבקר המדינה, תופעה זו אינה תקינה בעיקר כאשר מדובר בביצוע הליך דמוקרטי של בחירות.

המבקר קובע: שירותי מיחשוב במחירים מופרזים

המבקר מצא שורה של ליקויים ואי-סדרים בשורה של עניינים. נפרט מקצתם להלן.

התקשורויות למחשוב ההכנה לבחירות ולקליטת תוצאותיהן

1) פיתוח של מערכת מחשוב חדשה לביצוע בחירות, שאמור היה להסתיים במרס 2004, לא הסתיים במועד. המערכת היתה אמורה לחסוך לתקציב המדינה כ-4.6 מיליון ש"ח בכל בחירות. המערכת לא הופעלה בשל העיכוב ונגרם נזק כספי לאוצר המדינה;

2) ועדת הבחירות חתמה על הסכם עם הספק למחשוב (חברת מלם מערכות בע"מ) להשכרת 635 מחשבים אישיים ומדפסות וכן כוח אדם מיומן ושירותי מחשוב תמורת סכום כולל של 16.1 מיליון ש"ח. בשל רשלנות מצד נציגי הוועדה לא צוין האם יושכרו מחשבים חדשים ולא פורט מספר המדפסות. כמו כן, לא נבחנו חלופות לשכירתם של מאות מהחשבים מגורמים אחרים ולא נבחנה סבירות המחירים שהציע הספק. בפועל שילמה הוועדה פי 5 בקרוב מהמחיר שהיה אמור לשלם על-פי החוזה לפיתוח מערכת המיחשוב החדשה כ-2900 דולר לעומת 560 דולר. על-פי בדיקה שערך המבקר, שכירת מחשב והשירותים הנלויים לו אמורה לעלות לכל היותר גם בלא מערכת חדשה, כ-950 דולר בלבד.

3) חשב הוועדה אישר תשלום חשבוניות בסך 3.1 מיליון ש"ח מעל ומעבר להתחייבויות המוקדמות, וזאת בגין ציוד ושירותים. התשלומים אושרו על-אף שלא הוצגו בפניו השינויים והשירותים הנוספים שניתנו, אם ניתנו; כמו כן אישר החשב את תשלום חשבוניות עבור מחשבים ומדפסות בסכום של כ7.5 מיליון ש"ח וזאת אף שלא צורפו המסמכים הרלוונטים.

4) המטה המינהלי רכש מהספק שירותים נוספים, ללא מכרז בסכומים גבוהים יחסית. בין היתר נרכשו שירותי הפעלת מרכז מידע לציבור בעלות של 2.23 מיליון ש"ח, ושירותי כוח אדם בעלות של 320 אלף ש"ח. המדובר בעלויות גבוהות יחסית מאלה המקובלות.

קלפיות נגישות

על-פי חוק הבחירות, בכל יישוב תהיה לפחות קלפי אחת שהגישה אליה וסידורי ההצבעה בה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות. בבחירות לכנסת ה-17 הופעלו ברחבי הארץ 1,138 קלפיות נגישות, ובכל אחת מהן הוצב על-פי התקנות מזכיר קלפי נוסף לטיפול במוגבלים בניידות. 749 קלפיות נגישות מוקמו בריכוז קלפיות שבהם היתה יותר מקלפי נגישה אחת. במרביתן היה מספר המצביעים קטן ולא עלה על 50.

מן הראוי היה שהמטה המינהלי ייזום שינוי בתקנות שיאפשר להגדיר קלפי כקלפי נגישה ללא נוכחותו של מזכיר נוסף, ובכך תובטח לאוכלוסיה זו האפשרות לבחור, תוך לקיחתם בחשבון של שיקולי חיסכון בכספי ציבור.

המבקר בדק ומצא כי צוות של הוועדה המרכזית לאיתור מקומות קלפי פעל בלא תוכנית עבודה המבוססת על סדרי עדיפויות ועל ניתוח מצאי הקלפיות הנגישות. ביישובים אחדים מספר הקלפיות היה קטן מהנדרש בחוק הבחירות.