בוורמונט מגרשים את החתולים מהכלא

במתקן כליאה בוורמונט נערכת "ספירת ראשים" מספר פעמים ביום, מלבד כמה ראשים - של הולכי על ארבע שנכנסים ויוצאים כרצונם. מדובר בחתולים אשר כעת "מקבלים חנינה" מאולצת על-ידי ראש כלא הנשים הגדול ביותר. "אנחנו לא מפעל שמחויב לתוכנית בע"ח", אומרת המפקחת אניטה ברבונל. "אני יודעת שרבות מהאסירות רואות בהם חיות מחמד, אבל הן לא".

החתולים חיים בכלא מאז שנות השמונים, ישנים בחניונים החמימים ובנקיקים של הקמפוס שבו 22 בניינים. במקביל, הם שומרים על המקום נקי מעכברים. עם הזמן מצאו את עצמם החתולים קרובים יותר לאסירות בעצמן.

הטיפול בבעלי חיים "מלמד אמפתיה, מלמד אחריות, מלמד חמלה וזה כלי חינוך נהדר", אומרת סו סקסקיו, ראש שירותי הרווחה של בעלי החיים בוורמונט. "הנשים הללו לקחו על עצמן את החיות הללו. לקחת אותם מהן זה דבר לא נחוץ וחסר רגישות למצב שלהן".

האסירה סוזן מרגיוטי (47) אומרת כי החתולים גרמו לה להרגיש טוב יותר. "כשהייתי מדוכאת או משהו יצאתי וביליתי זמן איתם", אמר בראיון לחדשות ואלי (Valley News) בלבנון, ניו המפשיר. " יכולתי לצאת החוצה ולצעוק לחתולים והם רצו אלי, ממש כמו כלב".

אבל החתולים גרמו גם לבעיות. האסירות נשרטו, וכמה מהן אלרגיות לחתולים, או פשוט אינן מחבבות אותם. לאחרונה, אחת האסירות שרפה את פרוותו של אחד מהחתולים עם מצת של סיגריות. אותו חתול החלים וכעת חי בביתו של אחד מאנשי הצוות.

"הן רואות את הרווח, הן רואות את החלק התראפי של החיות, אבל לא את העלות ולא מה שקורה כשהדברים לא מסתדרים", אומרים בכלא. החתולים, כך טוענים, אינם פועלים על-פי המטרות של הכלא, שהן שיקום האסירות ודיכוי ההתמכרויות שלהן, למידה לשמור על שליטה ועוד.

לפני כחודש, החלו בכלא למסור את החתולים, שישה מהם כבר מצאו בתים חמים.