ועדת וינוגרד, ששמעה היום (א, 28.1.07) את עדותו של רא"ל דן חלוץ, ביקשה לברר האם כשירותו של רמטכ"ל, רק כאיש חיל-אוויר, הינה מספיקה לפיקוד על הכוח היבשתי. הוועדה בדקה האם תפיסת הפעלת הכוחות בהקשר לדומיננטיות של חיל-אוויר בהשגת יעדים בשדה הקרב היא רלוונטית. חלוץ אמר לחברי הוועדה כי למרות שהוא עצמו איש חיל האוויר הרי שהיה מוקף באנשי זרועות היבשה.
אחר-הצהריים הסתיימה עדותו של הרמטכ"ל, לאחר יותר משבע שעות. היתה זו העדות הארוכה ביותר ששמעה הוועדה עד כה. חלוץ תיאר בפני חברי הוועדה את השתלשלות העניינים המבצעיים מיום 12.7.06 ועד לסיומה של המערכה בלבנון.
במסגרת עדותו, נשאל הרמטכ"ל באשר למערכת היחסים בינו לבין שר הביטחון ולראש הממשלה, ועל הממשק המדיני-ביטחוני. כמו-כן נשאל על תוכנית הפעולה, כפי שגובשה והוצגה על ידו בפני אולמרט וחלוץ ביום חטיפת החיילים ללבנון. הוא נשאל גם על ההחלטה שלא להפעיל כוח יבשתי אלא בהקפים מוגבלים, כפי שבחר לעשות.
עוד נשאל רא"ל חלוץ על המענה המבצעי שרצה הרמטכ"ל לתת לירי הקטיושות על העורף, והתבקש להסביר מדוע המענה לא נתן את התשובה שציפו לה, והשיב כי המהלך היבשתי לא השיג את התוצאות המקוות.
גם נושא גיוס חיילי המילואים במועד מוקדם, כהכנה לפעולה קרקעית אפשרית, עלה בדיוני הוועדה; כמו גם נושא הפעילות הצבאית של פיקוד הצפון והאוגדות במהלך המערכה, ובמיוחד בימים האחרונים, לאחר קבלת החלטת מועצת הביטחון 1701, להפסקת האש.
כמו כן, נדונו נושאים נוספים הקשורים במערכה וכן נושא התקשורת וביטחון המידע במערכה.
חלוץ הגיע לוועדה כשהוא מצויד במסמכים רבים ואמר כי גם לקודמיו בדרג המדיני והצבאי חלק בתהליך הכנת הצבא למערכה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה