תמיר: קשה לחנך לכיבוד מוסד הנשיאות

שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, קראה הבוקר (יום ד', 24.1.07) לנשיא המדינה, משה קצב, להתפטר מתפקידו ולחסוך בזאת את המבוכה לתלמידי ישראל ולמערכת החינוך כולה. "במצב הנוכחי אי אפשר לחנך תלמידים לכבד את מוסד הנשיאות ולבקש מהם לתלות בכל בי"ס תמונה של נשיא המואשם בעבירות חמורות", אמרה השרה תמיר.

שרת החינוך ומנכ"ל המשרד הנחו את בתי הספר לקיים שיחות עם התלמידים אודות האישומים המיוחסים לנשיא המדינה. מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב: "אנו נמצאים בפרשה רגישה ביותר שבמרכזה עומד לראשונה נשיא מדינה בפני אישומים חמורים כל כך. כתב האישום נגד הנשיא המכיל שורה של עבירות מין בהן גם אונס, גרם לטלטלה עזה בציבור. מציאות זו מחייבת את מערכת החינוך לקיים שיח עם התלמידים בנושא".

בעקבות כך הנחה המנכ"ל את השירות הפסיכולוגי להכין מערכי שיעור שיסייעו בידי אנשי החינוך בשטח. צוותי השירות הפסיכולוגי ידונו עם התלמידים על היבטי פרשת הנשיא בשלושה מישורים:

- ההיבט המנהיגותי: נשיא המדינה הוא בעל התפקיד הרם ביותר - עיני העם נשואות אליו כמי שמהווה דוגמא אישית וכדמות מוסרית וחינוכית; הוא דמות ייצוגית במדינה ומחוצה לה. הגשת טיוטת כתב אישום מהווה פגיעה במוסד הנשיאות כסמל.

- ההיבט החוקי: ישראל היא מדינת חוק. במדינה דמוקרטית נשיא המדינה הוא אזרח ראשון בין שווים. האירוע מדגיש את חוזקו של המשטר בישראל המחייב הגשת כתב אישום גם לדמות הרמה ביותר. יש להזכיר כי על-פי החוק אדם מוחזק חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.

- ההיבט הפלילי - עבירות מין: כל עבירה פלילית מעוררת תגובות רגשיות מגוונות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושא של עבירות מין כגון: אונס, הטרדה מינית וניצול יחסי תלות ומרות.

"צירוף שלושת ההיבטים הללו מעורר רגשות סותרים ומורכבים: מבוכה, בלבול, חוסר אונים, הכחשה ואי אמון, כעס, פחד ועלבון.
חובתנו כמערכת חינוך להתייחס לנושא זה, כדי לסייע לתלמידים להבין, לעבד ולהכיל את גודש המידע אליו הם נחשפים", לשון הודעת משרד החינוך בנושא.