מזוז מכשיר תרומות למועמדים באמצעות עמותות

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קובע בחוות דעת ששוגרה בשמו לחבר הכנסת גלעד ארדן, כי מועמדים זכאים לגייס תרומות גם באמצעות עמותה, וסכומי הכסף שיגוייסו עוד קודם למועד הכרזת הבחירות יראו גם בהם תרומות הניתנות למועמד. כמו כן קובע מזוז, כי כל הוצאה של עמותה למימון מערכת הבחירות של מועמד מסויים, תיוחס אף היא לאותו מועמד.

המשמעות המעשית: היועמ"ש מכשיר למעשה גיוס תרומות - כפי שקיבל המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, וקובע כי אף-כי אלה התקבלו אצל פרס עוד קודם להכרזת הבחירות, הרי שכל עוד הן יועדו למטרה זו, הן ייחשבו, מהותית, כתרומות שגוייסו לצורך זאת.

עמדת היועמ"ש הובאה במכתבה של עו"ד דלית דרור, ראש תחום משפט ציבורי. דרור כותבת, כי "לאור עיקרון חופש ההתאגדות אין מניעה להקים עמותה לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, לרבות עמותה שמטרתה קידום בחירתו של מועמד בבחירות מקדימות". שאלה אחרת היא מה דינם של כספים הנאספים על-ידי עמותה כגון זו. סעיף 28יב לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק המפלגות) קובע כי "תרומה שניתנה לאדם או לחבר בני-אדם, בין מואגד ובין שאינו מואגד, שהמוסד לביקורת של המפלגה קבע כי פעולותיו מכוונות בעיקרן להביא לבחירתו של מועמד, רואים אותה כתרומה שניתנה למועמד, והוצאה שהוצאה על-ידי אדם או חבר בני-אדם כאמור למימון מערכת הבחירות של מועמד, רואים אותה כהוצאה שהוצאה על-ידי המועמד לאותה מטרה". הוראה זו, החלה הן בתקופת הבחירות והן מחוצה לה, תוצאתה היא שכל הכספים הנאספים על-ידי עמותה, שמטרתה היא להביא לבחירתו של המועמד, יראו בהם תרומות הניתנות למועמד, וכל הוצאה של עמותה כזו למימון מערכת הבחירות תיוחס אף היא למועמד.

גם כספים שהוצאו לאותה מטרה, יוכרו במסגרת זו. כותבת עו"ד דרור: "לפי סעיף 28יב לחוק המפלגות, הוצאה שהוציא מועמד למימון מערכת הבחירות שלו, ובכלל זה הוצאה של עמותה שמטרתה להביא לבחירתו, תיחשב כחלק מההוצאה הכוללת למערכת הבחירות, אף אם נעשתה לפני תקופת הבחירות. לגבי תרומות - אם תרומות אלה יינתנו במהלך תקופת הבחירות, עליהן לעמוד במגבלות השונות הכלולות בפרק ב' לחוק המפלגות, ובהן גם מגבלות על סכומי התרומות".

לצד הקלות, מפנה היועמ"ש תשומת ליבם של מועמדים לאיסורים בחוק. היועמ"ש מציין, כי באשר לתקופה שאיננה תקופת בחירות - משרד המשפטים הכין זה מכבר טיוטת חוק המתייחסת להרחבת המגבלות המעוגנות בפרק ב' לחוק המפלגות אל מעבר לתקופת הבחירות. אולם גם בהעדר חקיקה כאמור, בהתאם לאמור בסעיף 28כח לחוק המפלגות, אין בהוראותיו של פרק ב' לחוק המפלגות כדי לגרוע מן האיסורים הקיימים בחוקים אחרים. מזוז מזהיר, כי בחוקים אחרים קיימים איסורים נוספים, שיש להם נגיעה למצבים של קבלת כסף, שווה-כסף או טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, על-ידי עובד ציבור - וחבר כנסת הינו עובד ציבור. בין חוקים אלה ניתן למנות את: חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979, המתייחס למתנה שקיבל עובד הציבור באשר הוא עובד ציבור; וחוק העונשין, התשל"ז-1977, המתייחס בפרק ט', סימן ה', לעבירות השוחד.

מזוז מעיר, כי על מועמדים שהם חברי כנסת חלים כללי האתיקה של חברי הכנסת, על מועמדים שהם שרים חלים בנוסף גם כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ועל מועמדים שהם נבחרי ציבור ברשויות מקומיות חלים כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות.

עו"ד דרור מצינת במכתבה לח"כ ארדן, כי חלק מהצעת החוק הנזכרת לתיקון חוק המפלגות שהוכנה, הונחה על-ידי הממשלה על שולחנה של הכנסת, עברה קריאה ראשונה לפני כשבוע והיא קבועה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בעוד מספר ימים. (הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 14) (ביקורת על מימון בחירות מקדימות), התשס"ז-2007, הצ"ח התשס"ז, עמ' 550). בחלק זה של ההצעה מעוגנים הסדרי הביקורת על מימון הבחירות המקדימות בידי מבקר המדינה, ובכלל זה מתן אפשרות למועמד, וכן לגוף שנקבע לגביו כי פעולותיו מכוּונות בעיקרן להביא לבחירתו של מועמד, לבקש ממבקר המדינה חוות דעת אם כסף או שווה כסף שקיבלו המועמד או הגוף, או שהוצאו על ידם, מהווים תרומה או הוצאה למימון מערכת הבחירות של המועמד. לפי ההצעה חוות-דעת כאמור תימסר למבקש בתוך עשרה ימי עבודה.