מחקר חדש: איך לצמצם בחצי את העוני בישראל

דוח של המכון למדיניות כלכלית שיוצג בכנס הרצליה השביעי של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה בשבוע הבא מציע פתרונות חדשניים לבעיית העוני. הדוח חובר על-ידי ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים, כחלק מהצעות לרפורמה מבנית בנושאי מאקרו-כלכלה של המכון למדיניות כלכלית בניהולו של עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. הדוח חולק על המוסכמות הקיימות לטיפול בבעיית העוני ומציג גישה אופרטיבית להפחתת ממדי העוני בכ-50% בתוך חמש שנים. הדוח הועבר לעיונה של לשכת ראש הממשלה.

ממדי העוני בישראל הם הגבוהים ביותר מקרב המדינות המתפתחות ושיעור המשפחות העניות בישראל עומד על 20.6%. הסיבה לכך מצויה בשילוב של גורמים ובהם: הבדלים דמוגרפיים, סוגי אוכלוסיות, גלי עלייה של מבוגרים וביורוקרטיה בלתי יעילה. על-פי אומדני הדוח, העוני בישראל דומה במאפייניו לעוני בארה"ב, יפן ואירלנד ורחוק מאוד מהעוני הנמוך הקיים במדינות מערב אירופה.

תמצית ממצאי המחקר

1. על-פי המוסד לביטוח לאומי, שיעור משקי הבית העניים בישראל עומד על 20.6% - השיעור הגבוה ביותר מבין 30 המדינות המפותחות (החברות בארגון ה-OECD).

2. השיעור הגבוה יחסית של עוני בישראל הינו תולדה של מצב ולא של מדיניות. זוהי תוצאה של היות ישראל מדינת הגירה קרוב ל-60 שנה, המכילה קבוצות אוכלוסיה שונות, הנבדלות ביניהן בדת, בלאום, בתרבות, בטכנולוגיה ובהשכלה.

3. כאשר מעל 200 אלף עובדים זרים, המהווים כ-8% מכלל המועסקים במשק, עובדים בישראל, באופן חוקי ובלתי חוקי, ברמות שכר נמוכות, אין להתפלא על שיעור האבטלה הגבוה ועל שיעור העוני של משקי בית בגיל העבודה.

4. ניתוח ממצאי העוני מצביע על שלוש קבוצות עיקריות: הערבים (כ-52% ממשקי הבית הערביים הם עניים), החרדים (כ-50% עניים) ואוכלוסיית הקשישים (מעל גיל 65, עם כ-30%).

5. סיוע פרטני למשקי הבית העניים מקרב האוכלוסיה המבוגרת (55+), בגובה הפער בין הכנסתם לבין קו העוני, בסכום שנתי של כ-1.4 מיליארדי ש"ח בלבד, היה מוריד מיידית את שיעור העוני לכ-14% בלבד. זהו צעד מומלץ במסגרת התוכנית למיגור העוני.

6. מבחן העוני בישראל צריך להיעשות לפי הכנסה הכוללת זקיפות (בעיקר של בעלות על דירת מגורים), ולא מהכנסה כספית בלבד. לכן נראה, כי אומדני המוסד לביטוח לאומי, המבוססים על הכנסה כספית, עלולים להיות מוטים כלפי מעלה, אם כי התיקון המוצע לא יהפוך את תמונת המצב הבסיסית.

7. לפי האומדנים במחקר, נראה כי שיעור העוני "הקשה" בישראל דומה לזה שבארה"ב, ביפן, באירלנד ובאיטליה, ורחוק מאוד מהעוני הנמוך הקיים במדינות צפון אירופה (סקנדינביה וכד').

8. החוקרים בדעה, כי ניתן לבער כמעט לחלוטין את העוני בישראל בתוך 10 שנים. אולם פערי ההכנסות במשק לא ירדו מאוד, עקב פתיחותו המלאה של המשק לעולם המפותח (רמת ההכנסות בעשירונים העליונים לא תלויה במבנה ההכנסות בתוך משק הישראלי).

9. להערכת החוקרים, ניתן בעזרת תוכנית כלכלית המוצגת כאן, לרדת בתוך 5 שנים בשיעור העוני (על-פי הגדרת הביטוח הלאומי) במחצית, ולעמוד על שיעור עוני של כ-10%, השיעור הממוצע במדינות המפותחות.

10. התוכנית לצמצום העוני כוללת תשעה מרכיבים: חובת דיווח כללי, הפסקת העסקת עובדים זרים, עידוד השקעות, עידוד תעסוקה, מעבר ליום לימודים ארוך, העברת קצבאות הילדים לילדים עצמם, פיצוי פרטני לקשישים וביטול המע"מ על כל מוצרי המזון.

11. החוקרים רואים בעוני כשל כלכלי, שניתן לצמצמו על-ידי העלאת רמת ההשכלה, עידוד התעסוקה, עידוד השקעות המביאות לפריון ועליית שכר (בעקבות עליית הפריון).

12. מדיניות אוניברסאלית לטיפול בעוני הינה לא יעילה, מנציחה את מצב העוני וצפויה לגרום להתדרדרות בדורות הבאים. אנו בדעה, כי רק מדיניות פרטנית מתמשכת תצליח למגר את תופעת העוני.

13. מערכת החינוך ומעבר מיידי ליום לימודים ארוך ואפקטיבי (עד 17:00) מהווה את הבסיס (גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך) לצמצום העוני ולעידוד התעסוקה (גם של נשים עם ילדים).

14. חובת דיווח שנתית על הכנסות לכלל משקי הבית בישראל הינה הכרח לאזרחות טובה, ומהווה כלי חיוני לטיפול פרטני בכשלים כלכליים. ניתן להחיל חובה זו מיידית, תוך אכיפה אפקטיבית.

15. מומלץ לבטל את המע"מ על כל סעיפי המזון במקום להמשיך ולהפחית את שיעור המע"מ הכללי. ביטול המע"מ הינו מהלך פרוגרסיבי ומשמעותי ביותר למשפחות בשכבות החלשות, אצלן המזון הינו מרכיב מרכזי בהוצאה.