האולפנים כשלו בהקניית העברית

משרד הקליטה מפרסם היום (א', 14.1.07) נתונים קשים באשר לרמת ידיעת השפה העברית, השליטה והשימוש בה בקרב עולים. מהממצאים המתבססים על סקרים ומחקרים שנערכו בשנים האחרונות עבור המשרד עולה כי כשליש מהעולים מדברים עברית ברמה נמוכה או נמוכה מאוד.

מסקר רמת השליטה בשפה העברית בקרב עולים שערכה חברת "מותגים" ב-2005 ובו מדגם מייצג של עולים דוברי רוסית שעלו ארצה משנת 1989, עולה כי 29% מהעולים עדיין מדברים עברית ברמה נמוכה עד נמוכה מאוד ו-31% מדברים עברית ברמה בינונית. עוד עולה מהסקר, כי 42% קוראים וכותבים עברית ברמה נמוכה עד נמוכה מאוד כאשר 30% קוראים וכותבים ברמה בינונית. 67% מהנשאלים העידו כי מדברים בבית רק ברוסית, 9% דוברים את שתי השפות באותה מידה ורק 1% מדברים בעיקר עברית.

שר הקליטה, זאב בוים, אמר היום כי רמת העברית של העולים החדשים המסיימים את כיתת האולפן אינה משביעת רצון, וכי רבים מהמסיימים אינם בעלי כלים מספיקים לשימוש בשפה העברית. השר ציין, כי העברית היא כרטיס הכניסה של העולים לחברה ואם היה כשל ברכישת השפה יהיה כשל גם בקליטת העולה והשילוב חברה. בוים הוסיף, כי "עלינו האחריות לספק את הכלים הטובים ביותר ללימוד השפה ויש לבדוק שאכן זהו המצב".

ועדה בינמשרדית לבחינת הוראת העברית למבוגרים

צילום: בוים [צילום: יצחק אלהרר, סקופ 80]

על-מנת להתמודד עם הבעיה, תוקם לראשונה ועדה משותפת למשרד לקליטת העלייה ולמשרד החינוך לבחינת לימוד השפה העברית לעולים חדשים באולפנים למבוגרים. האולפן, המפגש הראשון של מרבית העולים עם השפה העברית, המהווה אחד השלבים המרכזיים בקליטת העלייה, יעבור בחינה מחודשת. זוהי למעשה הפעם הראשונה בה תיבחן באופן מעמיק שיטת הלימוד באולפני מבוגרים, הפועלים מימי ראשיתה של המדינה.

הוועדה לבחינת לימוד השפה העברית באולפנים היא יוזמה של השר לקליטת העלייה בוים. כבר בתחילת כהונתו במשרד, התריע השר על ההכרח לבחון מחדש את רמת ואופן לימוד העברית באולפנים. על חשיבות האולפנים בהליך הקליטה ניתן ללמוד ממחקר שערך משרדו. המשרד בדק את השימוש בשפה העברית אצל קבוצת עולים שהגיעו בשנת 2001 ולאחר שנה וחצי מצא כי משך לימוד העברית באולפן בארץ הוא המשתנה השני המשפיע (אחרי גיל העולה) בהסבר ההבדלים בין העולים המצליחים לרכוש את השפה הכתובה והמדוברת לבין אלה שאינם מצליחים או מצליחים פחות. גם לגבי השימוש בשפה העברית כשפת יום- יום יש לאלה שלמדו עברית באולפן יתרון משמעותי על פני האחרים.

השר פנה לשרת החינוך, יולי תמיר, ולמנכ"ל המשרד, שמואל אבוהב, בבקשה להקים ועדה משותפת בנושא. הוועדה תתחיל לפעול בימים הקרובים. היא תבחן את שיטות הלימוד באולפנים, איכות ההוראה, רמת כוח ההוראה, וכן את הכשרתם של המורים. חברי הוועדה יהיו ד"ר מאיר פרץ, ראש האגף לחינוך מבוגרים, ד"ר מיכאל ידוביצקי, נציג המשרד לקליטת העלייה, ריבה אלעד, נציגת משרד החינוך, שפרה שידלובצקי, מנהלת אגף האולפנים בסוכנות, פרופ' אלעזר לשם מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, וד"ר ליאורה וייניך מאוניברסיטת תל אביב.

האולפנים ללימוד עברית מופעלים על-ידי משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים וממומנים במשותף על-ידי המשרד לקליטת העלייה ומשרד החינוך. הם פועלים מקום המדינה ולמעשה עד היום לא נבחנה רמת ההוראה בהם. עולים זכאים ללימוד חינם באולפן בסיסי לעברית, הקף הלימודים באולפנים הוא 500 שעות לימוד, במשך כחמישה חודשים. הקף הלימודים לעולי אתיופיה הוא כ-1,000 שעות לימוד במשך כעשרה חודשים.

ערוץ ע' ינסה לשבור את מחסומי השפה

צילום: בוים עם שושנה איתן המורה לעברית באולפן הראשון

הנתונים שנמסרו היום הוצגו במהלך טקס השקת הערוץ האינטראקטיבי החדש לשיפור השפה העברית - ערוץ ע'. במהלך תקופת ההקמה והפיתוח של הערוץ ביצע המשרד לקליטת העלייה מחקרים כמותיים ואיכותניים לבדיקת פוטנציאל הערוץ להוות אמצעי יעיל ושימושי להעשרת השפה העברית בקרב העולים. המחקרים הללו ביססו את הנחת העבודה של המשרד כי בנוסף למסגרות הלמידה המגוונות של השפה העברית נחוץ כלי חדשני להעשרת השפה, אשר באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ידרבן את אוכלוסיית היעד להשתמש בכלי כמקור למידה והעשרה מחד ומאידך יהווה מקור לבידור, תחרות והנאה.

מחקר מעקב בנושא קליטה לשונית בהקשרים שונים בדק הרגלי צפייה בטלוויזיה, האזנה לרדיו, קריאת עיתונים ועוד. המחקר שנערך בימים אלו במשרד לקליטת העלייה בקרב עולי ברה"מ בשנה הרביעית לעלייתם, מעלה כי כ-80% מהעולים צופים בערוצי הטלוויזיה רק או בעיקר בשפת המקור ורק 20% מעולים אלה צופים בערוצים בשפת המקור ובעברית באותה מידה.

הנחת העבודה של המשרד היא שרמת הצפייה הנמוכה בטלוויזיה בעברית מהווה גורם מעכב בניצול הפוטנציאל של המדיום הטלוויזיוני כמקור להעשרת השפה בקרב עולים. הערוץ החדש עשוי לשנות את הרגלי הצפייה בכלל ערוצי הטלוויזיה בעברית ולשבור את מחסום השפה.

על-פי סקר שנערך עבור המשרד לקליטת העלייה ביוני 2006, בקרב מדגם מייצג של עולי ברה"מ ואתיופיה, עולה כי 92% מקרב עולי בריה"מ לשעבר ו-56% מעולי אתיופיה מחוברים לכבלים וללווין. לאור נתוני הסקר, צופים במשרד לקליטת העלייה כי הערוץ החדש יהיה שמיש וזמין לציבור רחב מקרב העולים.

תהליך ההקמה של הערוץ לווה במחקר איכותני בקרב קבוצות מיקוד בהן השתתפו קבוצות עולים שצפו בערוץ לקראת העלאתו, ומתוצאותיו עלה כי העולים רואים בערוץ העברית אמצעי יעיל להשגת תחושת שייכות וחשיפה לתרבות הישראלית וכן אמצעי המגביר את יכולת ההישרדות שלהם וההתמצאות מול הביורוקרטיה הישראלית.