דוח: הבדואים נחשלים יותר מהערבים

מאגר מידע ייחודי ורחב היקף שהוכן על-ידי אגודת הגליל, מאפשר לראשונה לבדוק את ממדי העוני בכפרים הלא-מוכרים בנגב וחושף מצב חמור במיוחד: כמעט 80% מהאוכלוסיה בכפרים אלה נמצאת מתחת לקו העוני. מדד Sen לחומרת העוני בכפרים אלה גבוה ב-53% מזה של כלל האוכלוסיה הערבית ויותר מפי חמישה מזה של האוכלוסיה היהודית. ממצא זה הינו אחד מני רבים שיוצגו מחר (יום ב', 15.1.07) בכנס השנתי של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים.

בתשע השנים האחרונות, פערי העוני בין האוכלוסיה הערבית לאוכלוסיה היהודית רק הלכו וגדלו. בעוד שבקרב האוכלוסיה היהודית, נע שיעור הנפשות מתחת לסף העוני סביב 16%, בקרב האוכלוסיה הערבית, שיעורם עלה בתלילות והוא עומד על ממוצע של 40%. תשלומי הביטוח הלאומי אומנם מיתנו את תחולת העוני, אך מאז הקיצוץ בתשלומי ההעברה, ובפרט הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2002-3, תחולת העוני בקרב הערבים הואצה מאד.

על-פי בדיקה ראשונית, צמיחת המשק לא הקלה על העוני בקרב האוכלוסיה הערבית. הדבר נובע בין היתר משיעורי האבטלה וההתייאשות בשוק העבודה, הגבוהים במיוחד בקרב גברים ערבים; משיעור ההשתתפות הנמוך בקרב נשים ערביות; מהשקעה נמוכה בתשתיות; ומאפליה בשוק העבודה כלפי ערבים משכילים. כל אלה מביאים לחלוקה לא-שוויונית של פירות הצמיחה.

בקרב האוכלוסיה הערבית, ממדי העוני של התושבים הבדואים בנגב חמורים במיוחד. בשנת 2004, שיעור העניים באוכלוסיה הבדואית עמד על 66.4%, ומדד Sen לחומרת העוני היה גבוה ב-13% מזה של כלל האוכלוסיה הערבית ופי ארבעה מזה של האוכלוסיה היהודית. יחסיה של החברה הבדואית עם מוסדות המדינה מושפעים מסכסוך האדמות בנגב, שהחל בתקופת הקמת המדינה, שבה הועברו הבדואים שנותרו בארץ ממקום מושבם לחלק המזרחי של הנגב, מעבר שהיה טראומתי עבורם. עם זאת, כיום עוברת החברה הבדואית שינוי מהיר מחברה מסורתית, חקלאית ונוודית-למחצה לחברה פחות מסורתית ויותר מערבית.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הבדואים, ובמיוחד נשים, נמוך בהרבה בהשוואה לשאר האוכלוסיה בארץ ואפילו בהשוואה לשאר האוכלוסיה הערבית. בקרב נשים בדואיות, פחות מ-9% שייכות לכוח העבודה לעומת כ-25% בקרב נשים ערביות אחרות ומעל ל-55% בקרב נשים יהודיות. בנוסף לכך, שיעור האבטלה בקרבן הוא גבוה במיוחד - 15.5%. עם זאת, שיעור האבטלה בקרב גברים בדואים גבוה עוד יותר - 22%.

"חסם כספי ולא תרבותי"

אחד הממצאים העיקריים מסקר זה הוא שהשכלה על-תיכונית הינה גורם מכריע לגבי תעסוקת נשים. שיעור התעסוקה של נשים עם השכלה על-תיכונית הוא למעלה מ-90%, בהשוואה ל-10% בקרב נשים עם השכלה תיכונית בלבד. המחסור במקומות עבודה בתוך היישוב או בסמוך מקשה על נשים עם השכלה נמוכה יחסית להשתתף בכוח העבודה.

מעל ל 75% מהנשים הבדואיות המועסקות עובדות בתחום ההוראה, בעיקר בבתי ספר יסודיים, כמורות, גננות או עוזרות. אחרות מועסקות כאחיות או כעובדות סוציאליות, מקצועות שמקום העבודה הוא לרוב מקום המגורים או יישוב בדואי קרוב למקום המגורים.

כאשר ניתנו מלגות לימודים לנשים צעירות מהיישובים הבדואים, שאפשרו להן לצאת ללימודים על-תיכוניים מבחינה כלכלית, רבות, ובפרט מהיישובים הלא מוכרים, ניצלו אותה והגיעו אפילו עד ללימודי דוקטורט. מכאן אפשר ללמוד שהחסם העיקרי בפני השכלת נשים צעירות בחברה הבדואית - מעבר להשכלה תיכונית - הוא חסם כספי מאשר תרבותי.