עמידרור: בקרוב ההחלטה בנוגע לאירן

בראיון לבלוג האסטרטגי של 'המרכז לענייני ציבור ומדינה' מנתח האלוף (מיל.) עמידרור את תמונת המצב האסטרטגי במזה"ת וקובע, כי שנת 2007 תהיה שנת ההכרעה בנוגע לאיום האירני. לדעתו של עמידרור (לשמיעת הראיון) קיימות כיום ארבע חזיתות של איומים שיכולים להתממש ולחייב את הצבא לפעול, ובהם:

א. לבנון - החיזבאללה מחליט לפתוח במעגל שני של אלימות. הסבירות לכך היא נמוכה מכיוון שבקיץ ספג החיזבאללה פגיעה קשה, והוא יהסס לפני טעות דומה בקיץ הקרוב. המזכ"ל של הארגון עצמו אמר שזו היתה טעות.

ב. החזית הצפונית - סוריה לכאורה בוחנת את האפשרות לתקוף אם ישראל לא תענה לקריאותיה להיכנס למשא-ומתן על בסיס החזרת כל השטחים, לכאורה ללא תנאים מוקדמים, אולם אין עדיין שום קריאות קונקרטיות. הצבא הסורי רכש לאחרונה כמה יכולות ברמה הטקטית וגם בתחום טילי קרקע-קרקע וצה"ל צריך להיות רגיש לכך.

ג. הזירה הפלשתינית - עזה היא קן צרעות והחמאס הולך ובונה את עצמו מיום ליום. ההחלטה על מערכה בעזה היא החלטה של ישראל. צריך לזכור כי יש עדיין חייל חטוף בידי החמאס וכן ירי קסאמים על ישובים ישראלים ועל-פי פרסומים הטווח יגדל. מדינת ישראל צריכה להחליט אם היא כובשת מחדש את עזה ויוצרת מצב דומה למצב שביהודה ושומרון שבו למעשה אנחנו שולטים בשטח. לצעד כזה יש מחיר, אך צריך גם להסתכל על הצד האופטימי של מהלך כזה. אפשר לראות ביהודה ושומרון כי הטרור ירד השנה בשני סדרי גודל.

אירן - ייתכן ששנה זו היא קריטית בהבנת העולם ובהבנתנו לגבי מה אנחנו מוכנים לאפשר לאירן בעתיד ומה הוא קאזוס ביילי מבחינתנו.

עוד הוסיף ואמר עמידרור, כי הכשלים המרכזיים בנוגע למלחמת לבנון השנייה, נאמרו בעיקרן על-ידי הרמטכ"ל והם נוגעים גם לדרך ההפעלה של צה"ל וגם באופן שבו צה"ל ראה את המלחמה. ברגע שהמטכ"ל יפנים דברים אלו ויכנס למהלך ארוך וקשה של שינוי תפיסת העולם מצד אחד ואימונים מצד שני, כדי לבסס את יכולתם של הכוחות להילחם טוב יותר, צה"ל יעלה על דרך המלך. נשאר כעת רק להוכיח שזה מה שהצבא אכן עושה.

בעניין המסקנות האישיות, סבור עמידרור שלא נכון להדיח אנשים אלא אם כן הם חטאו בתחום האתי או שפגעו בערכים הבסיסיים של הצבא. אם מישהו עשה טעות בשיקול דעת, לא נכון להדיח אותו. צבא הוא אחד המקצועות היחידים שבו לאדם אין ניסיון של ממש והמקרה הזה הוא יותר קיצוני מכיוון שצה"ל לא לחם במלחמה של ממש מאז 1982. זו תהיה טעות גדולה מאוד, טוען עמידרור, להדיח את אלה שצברו ניסיון במחיר הכישלון. לגבי הפרישות שהיו עד כה: במקרה של האלוף אדם, הוא זה שהחליט להתפטר, ובמקרה של תא"ל גל הירש, הוועדה החליטה שהוא לא יכול לפקד אלא להיות קצין מטה והוא החליט, בתנאים האלה, לפרוש.

בנוגע ליישום המסקנות מציין עמידרור, כי לצבא ייקח קצת זמן ליישם את המסקנות. את השינוי במסגרת האימונים ניתן ליישם מיד. חזרה על הא"ב של הצבא שנשכח במסגרת התקוות שאולי לא נזדקק לכוח צבאי. הזנחת המילואים התחילה כבר אצל הרמטכ"ל הקודם ואפילו זה שלפניו, לא מתוך רוע לב אלא פשוט בגלל מגבלות תקציב. את העוצמה של המילואים אפשר להחזיר במהירות גדולה. שינוי תפיסת ההפעלה בצבא הוא תהליך עמוק ומסובך והוא ייקח קצת זמן.

עמידרור אינו מעריך, כי בקיץ 2007 תפרוץ מלחמה. ההחלטה הפיקודית היא להיות מוכנים בקיץ, לא בגלל שאז תפרוץ מלחמה, אלא כי זהו תאריך היעד שבו הצבא יהיה במצב הרבה יותר טוב.