אגם הברבורים

שר האוצר היה צריך להיות השבוע ברקיע השביעי. גם הצליח להעביר תקציב בזמן. גם שמר על המסגרת. גם הצליח להסביר לכולם שלא יכול להיות תקציב אחר, וקיבל את החותמות החברתיות היוקרתיות של ש"ס, הגמלאים והעבודה. אבל בשבוע אחד קורים הרבה דברים בישראל. בדיוק השבוע התפוצצה פרשת רשות המס. במקום ללכת ולהיפגש עם אנשים, ללחוץ ידיים ולהתחבק, מצא את עצמו הירשזון מכתת רגליים, מזיע, מכבה שרפות.
איך זה נפל עליו עכשיו, אמר אחד ממקורביו. מהמנצח הגדול של השבוע, הפך באחת למי שנחרב עליו ביתו. להירשזון היה חשוב קודם כל לשקם את אגפי האוצר שנפגעו בעקבות הפרשה, בראש ובראשונה את אנשי מס הכנסה. הביקור שקיים במקום היה טעון. גם כך אנשי מס הכנסה סובלים מדימוי ציבורי עלוב למדי, אמרו לו, אבל כל מה שהיה לנו זה היושר. עכשיו אין לנו גם את זה.

אהוד ברק חוזר. רק שלא ברור לאן בדיוק. אחרי שבלשכת ראש הממשלה אולי החליטו שמעיפים את פרץ מתפקיד שר הביטחון, אף אחד לא התחייב להחזיר את התיק למפלגת העבודה אחרי הפריימריס. ההתמודדות על ראשות מפלגת העבודה, שהמועמדים החשיבו אותה עד כה להתמודדות על החלפת פרץ במשרד הביטחון, עלולים למצוא את עצמם מתמודדים על תפקיד שר הרווחה.
זה לא מפתיע שבנימין בן אליעזר תומך באהוד ברק. למרות שנזהר שלא לומר זאת בגלוי, לעיתים כשל ופלט. בן אליעזר נחשב לאיש החזק ביותר במרכז העבודה. הוא מקובל כמעט על כולם שם. כשהוא החליט למשל שהוא רוצה להישאר בממשלה, למרות כניסתו של ליברמן, נאלץ עמיר פרץ להתיישר איתו. הדבר האחרון שרצה הוא תבוסה במרכז המפלגה.
אלא שבן אליעזר מודיע על תמיכתו בברק, יש לכך חשיבות אחת. ברק החליט שהוא מתמודד. בן אליעזר תיאם את המהלך עם אהוד ברק. הכרזתו של בן אליעזר היא הכנה להודעתו הרשמית של ראש הממשלה לשעבר כי הוא במרוץ.
מה שהיה ברור עד לפני שלושה שבועות, התערער עם פרסום הסקרים הראשונים שהראו כי מצבו של ברק לא טוב. מה זה לא טוב, גרוע. כל כך רע שאפילו אופיר פינס לא טרח לנסות לצרף אותו אליו כמועמד מטעמו לתפקיד שר הביטחון. אנשיו של ברק משוכנעים כי עם הכרזתו הרשמית, תגיע גם התמיכה. תומכיהם של עמי איילון ואופיר פינס מפקפקים בכך.

בליכוד כבר חושבים קדימה. על היום בו תתחיל ההתמודדות הבאה. ליברמן מימין. קדימה משמאל. בישיבות הסיעה האחרונות עוסקים חברי הסיעה כמעט רק בזה. גיבוש אסטרטגיה לבחירות. להחלטה אחת כבר הגיעו בליכוד. את החיצים בקדימה הם משגרים לא כלפי אולמרט. הוא כבר פאסה. אלא כלפי לבני.
ללבני יש קלף מנצח, אומר אחד מבכירי הליכוד, היא תבוא לבוחר ותגיד לו שלא קדימה פישלה בתקופה שהייתה בשלטון, אלא אולמרט. אולמרט הוא לא קדימה, וקדימה היא לא אולמרט, היא תאמר. אולמרט, הוא שזייף. הוא שכשל בלבנון והוא שהבטיח תוכנית מדינית מרחיקת לכת וזנח אותה. המטרה שלנו, אמר אותו בכיר בליכוד, היא להראות שלבני אפילו גרועה מאולמרט. שאין הצדקה למפלגה כמו קדימה במפת הפוליטיקה הישראלית.
אחרי זה, אמר הבכיר, נשאר לנו ליברמן. הערכה היא כי השר לעניינים אסטרטגיים איבד הרבה נקודות זכות כשהצטרף לאולמרט. גם התפקיד שלקח על עצמו, מצטייר כמגוחך. בליכוד יודעים שליברמן יכלו לפרוש מהממשלה בכל רגע, לתקוף את אולמרט כמו שרק הוא יודע, ולהתנער באבחה אחת מהממשלה הכושלת בה היה חבר.

אחד האנשים הטרודים והמוטרדים ביותר במערכת הפוליטית בזמן האחרון הוא חבר הכנסת ניסן סלומינסקי מהמפד"ל. בימים האחרונים הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל. ראשי ארגונים ומוסדות הנתמכים כספית על ידי המפד"ל רוצים להבטיח את המנה שלהם עם פרוש השנה החדשה ואישור התקציב בכנסת. אבל לסלומינסקי אין מה לתת להם. שרת החינוך קיצצה והאוצר לא מוכן הפעם להשלים, כמו שהיה בשנה שעברה. סלומינסקי חיכה וחיכה, ציפה לטלפון מקובי הבר ובמקביל הדף את מאות הפונים המצפים ממנו למזומנים. אבל הטלפון מהבר לא הגיע. כמה ימים לפני התקציב דיברו השניים. הבר נתן לחבר המפד"ל להבין שאחרי שהתקציב יאושר יש על מה לדבר. בינתיים נאלצו חברי האיחוד הלאומי- מפד"ל להתנגד לתקציב ולהמתין. כמה מחברי הסיעה כבר אמרו כי מבחינתם היה אפשר גם לתמוך בתקציב. המוסדות שלנו קורסים, הסבירו.

הערה לסיום:
פתרון מבריק בכנסת. במקום שמנהלי ומצליפי הסיעות יאלצו לרדוף אחרי הח"כים ביום הארוך של ההצבעה על התקציב וחוק ההסדרים, החליטו לסגור את המזנון, מקום מרבצם הקבוע של חברי הכנסת בזמן הצבעות משעממות, ולפתוח בסטה עם פלאפל בתוך אולם המליאה. נוכחות כזאת באולם, באמת כבר לא הייתה הרבה זמן. בהתחלה עוד רטנו חלק מהח"כים על שסגרו להם את המזנון, אבל זמן קצר לאחר מכן, כשאחזו במנה נוטפת הטחינה, נראה כי הם מרוצים למדי.