חויבה בתשלום למרות שהמוצר הוחזר

חיה קופלוביץ מבת-ים קנתה בחודש מרס 2006 מכשיר מאסטר מיינד ושילמה תמורתו 2,100 שקל. היא האמינה שלמכשיר סגולות רפואיות ובאפשרותו לפתור את בעיות השינה שלה.

המציאות טפחה על פניה. "נוכחתי לדעת שהמכשיר אינו מתאים לבעיות בריאות מהן סבלתי ולא הועיל לי כלל". קופלוביץ החזירה את המכשיר ועד היום, למרות ההבטחות, לא קיבלה את כספה בחזרה.

לפני שבועיים תבעה קופלוביץ את טל זוהר, מרחוב אחד העם בתל אביב, מנהלת בית העסק מאסטר מיינד, בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 3,000 שקל.

"שוחחתי בטלפון עם זוהר והסברתי שאני סובלת מבעיית חוסר שינה כרונית. היא המליצה שארכוש את מכשיר מאסטר מיינד והבטיחה שיביא פתרון לבעייתי".

קופלוביץ קנתה את המכשיר ב-18 תשלומים של 125 שקלים כל אחד ועד ליום הגשת התביעה חויבה ב-8 תשלומים. לטענתה, זוהר שינתה את תוכניות הטיפול, מספר פעמים, במטרה שהמכשיר יפעיל את "קסמיו" - לשווא. לדבריה, לאחר שהתייאשה סוכם שתחזיר את המכשיר ותקבל את כספה.

קופלוביץ שיגרה את המכשיר בדואר רשום עם אישור מסירה (חשוב מאוד, א.פ.), ווידאה שהגיע ליעדו. "הובטח שחשבוני יזוכה אם אשלח את החשבונית המקורית. שלחתי את החשבונית בדואר רשום ונאמר שהכסף בדרך".

קופלוביץ תיארה בכתב התביעה שעברה דרך חתחתים לאחר שהתעקשה להפסיק את החיוב עבור מכשיר שכבר לא היה ברשותה. "התקשרתי לבית העסק פעמים רבות וערכתי שיחת ועידה עם חברת האשראי. הובטח שחשבוני יזוכה וקיוויתי שהסיוט יסתיים".

המציאות טפחה על פניה. קופלוביץ לא רק שלא קיבלה את כספה בחזרה אלא שחברת האשראי המשיכה לחייבה. "תקוותי נגוזה לאחר שבית העסק חייב אותי בתשלום נוסף עבור מכשיר שאינו ברשותי". קופלוביץ ביקשה פיצוי בסך 3,000 שקל שכלל את עלות המכשיר בתוספת הוצאות טלפון טרחה, בזבוז זמן ועוגמת נפש.

הנתבעת טרם קיבלה את כתב התביעה ובית המשפט ידון בתיק בחודש יולי 2007.

יש לתבוע את בית העסק - ישות משפטית, עצמאית ונפרדת ולא את עובדיו, באופן אישי, אלא אם כן פעלו שלא כדין.