לכלב בריא אין ריח רע

לכלבים וחתולים בריאים אין ריח נלווה רע, להוציא ריח "כלבי" או "חתולי" טיפוסי. במקרים מסוימים, עלולים להופיע ריחות המעידים על מצב פתולוגי/ הורמונאלי של החיה. כך מסביר ד"ר אלכס קלר, מטעם הסתדרות הרופאים הווטרינרים.

ד"ר קלר מציג מספר דוגמאות לריחות שגם אם אינם נעימים לא אמורים לעורר דאגה:

• ריח לוואי אופייני אצל חתולים מופיע בחתולים לא מסורסים, המגיעים לגיל ההתבגרות ( 8-12 חודשים). בהגיעו לשלב זה בחייו, החתול מתחיל "לסמן" את שטח מחייתו (הכולל ספות, שטיחים ועוד רהיטים שהוא מנכס לעצמו). הריח החריף של סימון הטריטוריה מורכב מזרע ושתן. זהו שלב נורמלי ובלתי ניתן לשליטה בחיי החתול.

• בתקופת הייחום, מופץ ריח חריף מאזור איבר המין של הכלבה שמטרתו למשוך כלבים ממין זכר.

• לעיתים, לאחר שחיית המחמד עשתה את צרכיה, חלק מהשתן או הצואה, נשארו על פרוותה - אך זה קורה בדרך כלל אצל בעלי חיים מבוגרים שאינם שולטים עוד בצרכיהם ושאריות הצואה מפיצות ריח שניתן לטפל בו בקלות על-ידי ניקוי או רחיצת בעל החיים.

קיימים ריחות שצריכים להדליק נורה אדומה – ריחות הנגרמים עקב מחלות או שהינם הסממן לטפילים או חיידקים בגוף חיית המחמד:

לדברי ד"ר קלר, מקור ריח חריף במיוחד אצל בע"ח הוא אזור הגולגולת והראש:

• כאשר נודף ריח חריף מאזור הפה, הוא כנראה מעיד על דלקת חניכיים הנגרמת מחיידקים. החיידקים, בשילוב עם שיירי מזון, רוק וריר מפה החיה, מייצרות שכבת אבן שן הניתנת להסרה על-ידי הרופא הווטרינר. כמו כן, צפוי בע"ח לקבל גם טיפול אנטיביוטי. סיבה נוספת לריח רע מהפה אצל כלבים עלולה להיות נעוצה בדלקת שקדים.

• עיכול לא תקין עלול לגרום לריח בלתי נעים מאזור הפה. בשלשול דמי הריח הנודף מהחיה אופייני למחלה. גם הלבלב שייך למערכת העיכול בחלקו, ופגיעה חריפה בו מתבטאת בין השאר בצואה בהירה ומסריחה.

• ריח לא נעים מהאוזניים נגרם על-ידי דלקות באיבר זה.

• הסינוסים, מערות אף-לחי-מצח, לעיתים מזדהמות על-ידי חיידקים אנארוביים הגורמים להפרשות מוגלתיות מסריחות. בכל המקרים הללו רצוי להתייעץ עם רופא ווטרינר על-מנת שיבדוק ויטפל בידידו הטוב של האדם.