דוח שנתי: מקרי ההונאה בישראל הוכפלו

סכום הנזק שנגרם ממקרי הונאה, מעילות ואי-סדרים גדל בשנה היוצאת בשיעור של למעלה מ-50% ביחס לשנת 2005. כך עולה מדוח שנתי המסכם את מקרי ההונאה, שנערך ביחידת המחקר של "ברלב ושות', רואי חשבון". מאחר שמדובר במקרים בארץ ובחו"ל, שטופלו או הובאו לידיעת "ברלב ושות', רואי חשבון", הוא אינו מתיימר להקיף כל מעשי ההונאה שבוצעו בישראל ואף לא את כלל מעשי ההונאה שנחשפו במשק. אולם הדוח עשוי אולי להצביע על המגמות והמאפיינים של הנושא.

העלייה החדה מוסברת בגידול המוחלט של מספר מקרי ההונאות, בשיפור המודעות לנושא במערכי הניהול והבקרה, אשר מביא להשקעת משאבים והטמעת השימוש בביקורת חקירתית ובפיתוי הרב שבביצוע עבירות מרמה, עקב חולשת מנגנוני החוק והאכיפה.

הדוח לא כלל אירועי הונאות ענק ואירועי "הלבנת הון", שטופלו בשיתוף עם גורמים ממלכתיים, מאחר שהיקף הנזק מאירועים אלה מוערך במאות מיליוני דולרים, ומטה באופן קיצוני את הנתונים. כמו כן לא נכללו נושאים המוגדרים כ"שחיתות ציבורית" אשר מטופלים על-ידי גופי האכיפה והביקורת הציבוריים הרלוונטיים.

שתי המגמות שהתרחשו ב-2006, כך על-פי הדוח, הן מנכ"לים חמדנים המשתכרים סכומים נכבדים, ששלחו יד לקופת החברה ומעלו בכספיה ובאמון הבעלים וכן מעילות שבוצעו על-ידי מנהלי חשבונות ובעלי תפקידים זוטרים, המשתכרים שכר נמוך ביחס לדרג הניהולי, אך נמצאים בצומת מרכזי בכל הנוגע לתהליכים הכספיים המבוצעים בארגון, דבר שאיפשר להם למעול.

הנזק הישיר מכלל המקרים שטופלו על-ידי משרד "ברלב ושות', רואי חשבון" בארץ בשנת 2006, הגיע לסך של כ-222 מיליון דולרים. מדובר בעלייה של כ-53% ביחס לסכום הנזק ב-2005. סכום זה אינו כולל נזקים שנגרמו למשק כתוצאה ממקרי הונאות ענק אחרים שטופלו במשרד, שהקפם נאמד בכ-313 מיליון דולר.

17% מהמקרים התרחשו בגופים מוניציפליים, לעומת 24% אשתקד. החשיפה של הגופים הממשלתיים והמוניציפליים לתחום הביקורת החקירתית, חיזוק יחידות הפיקוח והבקרה והקצאת משאבים לצורך טיפול ומניעה בהונאות ומעילות, הביאו לתוצאה של ירידה חדה במקרי הונאה חדשים בקרב אותם גופים.

עלייה ניכרת במקרי ההונאה שנחשפו בחברות פרטיות (42% בשנת 2006, לעומת 33% בשנת 2005). גידול משמעותי חל במקרים העוסקים בסכסוכים עסקיים ואישיים (23% מהמקרים). צמיחה מדאיגה נמדדה במספר ההונאות הגורמות להיקף נזק גדול של 10 מיליון ש"ח ומעלה.

עם זאת ניתן לזהות ירידה משמעותית בחלקם של בעלי החברות בביצוע מעשי הונאות, לעומת עלייה משמעותית בשיעור מעשי המעילה שבוצעו על-ידי העובדים הזוטרים.

למרות שפחות מרבע ממקרי ההונאה פגעו בציבור, היקף הנזק שנגרם לציבור כתוצאה ממקרים אלו הינו גדול.