קנדה: חגיגת שכר בשירות הציבורי

לקנדה אין במה להתבייש בשיטה הפוליטית הנהוגה בה, המהווה אבן שואבת לפוליטיקאים רבים ולאו דווקא בגלל האפשרות לקדם את המצע האידיאולוגי. הפעילות הפוליטית, וכמובן אך ורק למען הציבור, משתלמת ואפילו משתלמת מאוד. ערב כניסתה של השנה החדשה, אישרו חברי המועצה המחוקקת של פרובינצית אונטריו (בירתה טורונטו) בישיבה דחופה שלא מן המניין החלטה אשר יש בה כדי לעודד את חברי המועצה, השרים וראש הממשלה לשפר עוד יותר את פעילותם הציבורית.

מתוך דבקות במטרה נעלה זו, לשמה הם נבחרו, החליטו חברי המועצה להקריב חלק מהתקציב הממשלתי עבור... העלאת שכרם בשיעור של 25%! כביטוי ליעילות ביורוקרטית ההעלאה נכנסה לתוקף באפן מיידי וללא כל דיחוי. שכרו של ראש הממשלה מגינטי יגדל ב-39,000 דולרים ויגיע לסכום הנכבד של 198,620 דולרים טבין ותקילין.

שכרם של חברי המועצה עלה בשיעור צנוע יותר של 22,000 דולר "בלבד" ויהיה מעתה 110,775 דולרים לשנה. בהסבר הרשמי ל"מחטף" העלאת השכר ערב חופשת חג המולד, נמסר, כי בשכר עובדי המדינה הבכירים במישור המוניציפלי חלה שחיקה בשנים האחרונות, ובעיקר בהשוואה לתפקידים מקבילים במישור הפדרלי.

השכר באונטריו גבוה יותר אפילו מדרגות השכר הנהוגות בארה"ב. לשם השוואה, מושל מדינת ניו-יורק, מביא הביתה 172,000 דולרים ירקרקים לשנה ואילו מחוקק מן המניין מסתפק ב-79,500 דולר בלבד. משכורתו של מושל מישיגן הינה 172,000 ירוקים ואילו של הנציג בבית המחוקקים 79,650 דולר ארה"ב.

גם בעלי התפקידים הבכירים במישור המוניציפאלי באונטריו אינם יכולים לטעון לקיפוח. ע" נתונים שמסר ה"גלוב אנד מייל" משכורתו של מייקל די ביאסי, ראש עיריית וואהן לשעבר, הסתכמה ב-164,074 דולר! לעומתו מסתפק דיוויד מילר, ראש עיריית טורונטו, ב-143,635 דולר "בלבד". פער השכר מתקיים גם בין חברי המועצות של הערים השונות. חבר מועצת העיר ווהאן משתכר 102,657 דולר ומנגד עמיתו ממועצת עיריית טורונטו נשרך מאחור עם תלוש צנוע יותר של 85,497 דולר. נראה שנתונים אלה עשויים במידה רבה לעודד את הקהילה הישראלית למעורבות פוליטית גדולה יותר.

נציגי מפלגת ה-NPD (הדמוקרטית החדשה) הצביעו נגד העלאת השכר ומנסים לנצל את ההחלטה כדי לפגוע באמינותן של המפלגות הליברלים והשמרנים לקראת הבחירות הכלליות אשר אפשר ותוקדמנה ל-2007. דובריה תקפו את הליברלים והשמרנים בהעדפת האינטרסים האישיים בתקופה בה נשמע קול צלצול פעמוני ההאטה הכלכלית.

ומי משלם את המחיר? כמו תמיד ובכל מקום, אלה האזרחים אשר נתח גדול יותר מהמיסים שהם משלמים יועבר למימון המשכורות המוגדלות. במפעלי התעשיה ימשיכו לשלם לעובדים "שכר רעב" של 13-10 דולר לשעה.