למדינה יש תוכניות הבראה מגובשות לרוב הרשויות המקומיות

בבית הדין הארצי לעבודה הגישו התאחדות ארצית לתעשיינים בישראל, לשכת המסחר תל אביב, רשות שדות התעופה, חברת נמל אשדוד ורכבת ישראל תביעה נגד הרשויות המקומיות, ההסתדרות ומשרדי האוצר והפנים על כך שסכסוך העבודה שהודיעה עליו ההסתדרות עם הרשויות המקומיות יביא לשביתת ההסתדרות ולהשבתתן של התובעות.

כחלק מתגובתם של משרד הפנים ומשרד האוצר לתביעתה, היא טוענת כי ברשותה אופציות רבות לפעול נגד הרשויות המקומיות וכי יש לה תוכניות הבראה לגבי תשע הרשויות בהן עדיין קיימת הבעיה.

המדינה טוענת כי בסמכותה לנקוט צעדים אזרחיים ופליליים נגד ראשי רשויות מקומיות או נושאי משרה בכירים בהן. בין סמכויות אלה משרד הפנים יכול לתת צו למילוי חובה מסוימת, כגון העברת כספים למועצות הדתיות, כאשר יש לבחון את שיקול דעתה של הגוף הנבחר המכיל סדרי עדיפויות תקציביים, ובאם לא נתמלאה ניתן למנות אדם מתאים לביצוע החובה. המשרד יכול גם לקזז למועצות המקומיות ממענק איזון תקציביהן כדי לאכוף עליהן למלא את תשלום חובתן על-פי דין למועצות הדתיות. בנוסף יכול משרד הפנים למנות גובה ממונה, חשב מלווה וחשב מלווה בעל סמכויות מוגברות, כל אלה כאשר הוא מבחין כי הרשות אינה מבצעת את חלוקת המשאבים נכונה ואינה מבצעת את תוכניות ההבראה שנקבעו על-פיו.

בנוסף, יכול שר הפנים להורות על בחירות חדשות למועצה, למנות מועצה וראש מועצה מבין האנשים הכשירים ביותר, ולמנות ועדה ממונה למילוי תפקידי המועצה, וכל אלה אם הוא נוכח רשות מקומית מתמעטת או נחשלת אינה ממלאה אחר התפקידים שהוטלו עליה כראוי. כאשר רשות מקומית אינה מאשרת את תקציבה יכול השר לפזר את המועצה ולמנות ועדה שתמלא את תפקידה, או להורות לרשות להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת.

קיים אף הסדר נושים לפיו בית המשפט רשאי לקבוע, לאחר בקשתו של שר הפנים, כי הוראות חוק החברות הנוגעות להסדרי נושים חלות גם על רשות מקומית, כפי שנעשה ביעריית טייבה ובמועצה המקומית עראבה.

ניתן אף להטיל אחריות אישית על ראשי רשויות מקומיות או נושאי משרה בכירים בהן, אך למרות שבמכות זו יכולה להטיל חיובים על ראשי רשויות שעשו שימוש שלא כדין בכספים שהועברו להן, אינה מהווה מכשיר שימושי לטיפול בבעיות עכשוויות, אלא היא עוסקת במעשי עבר ויכולה רק להוות ככלי הרתעה.

בנוגע לאישומים פליליים, ניתן לפתוח בחקירה נגד ראשי רשויות ובכירים אחרים בהן במקרים של אי-תשלום מס הכנסה, אי תשלום שכר עובדי חינוך שהועבר להן ממשרד החינוך, ניכוי כספים לקרנות ואי העברתם ליעדם ועוד. ההסתדרות עצמה הגישה עתירה לבג"צ נגד היועץ המשפטי לממשלה בה דרשה כי המשטרה תפתח בהליכי חקירה נגד מי שפעלו בניגוד לחוק בגין אי העברתם לקופות הגמל של כספים שנוכו ממשכורות עובדים ברשויות המקומיות ועשו בהם שימוש אחר. היועץ המשפטי לממשלה הסכים לשקול לפתוח בחקירה פלילית. המדינה אומרת כי יש מקום לאישומים פליליים במקרים מסוימים כאשר יש חשד לשחיתות ברשות או כשהרשות נמנעת מלשלם חובותיה לעובדיה ולקופות הגמל שלה, ולכן היא אוספת נתונים עובדתיים על המקרה ותשקול כיצד לפעול באם יתגלה כי האשמות ההסתדרות נכונות.

המדינה אף מציינת כי קיימים הליכים רבים בבתי המשפט השונים בארץ בנוגע להלנת שכרם של עובדי הרשויות המקומיות והעברת התשלומים למועצות הדתיות והלנת השכר בהן, ולכן בשל הליכים אלה אינה יכולה להשתמש באמצעים העומדים לרשותה כיוון שהם עוד נידונים בבית המשפט. התוצאה מכך, כפי שנטען, הינה עיכוב הבראת הרשות שגינה מתקיימים הליכים אלה. יחד עם זאת יש לציין כי טרם קרה המקרה בו ביקשה המדינה לנקוט בצעדים שבסמכותה ובית המשפט סירב לה.

לפי נתוני משרד הפנים, הועברו לרוב הרשויות המקומיות, מתוך 49 הרשויות שהלינו את שכר עובדיהן, כספים מידי המדינה. כעת, כך לפי משרד הפנים, קיימות רק 9 רשויות הממשיכות להלין שכר והן באקה גת', ראמה, ירכא, כפר קאסם, נחף, כפר מנדא וטייבה. בהודעה הוצגו תוכניות הבראה לרשויות אלה ובינהן חקירת הרשויות ומינוי ועדות חקירה לתפקוד העומדים בראשן, גיבוש תוכניות הבראה עם החשב המלווה, העברת כספים לחלק מהן, ועוד, אך יש לציין כי לחלק מרשויות אלה אין חשבונות מוגנים ולכן כספים שיועברו אליהן ישמשו לעיקולים ולא לתשלום השכר.

בנוגע לכספי המועצות הדתיות אישרה המדינה, לפנים משורת הדין לדידה, להעביר להן כ-7.5 מיליון ש"ח כסיוע לכיסוי חובות השכר. בנוסף נוסחו תוכניות הבראה מפורטות לגבי כל מועצה עליהן חתמו נציגי האוצר והרשות הארצית לשירותי דת, אך נטען כי ההסתדרות מעכבת את ההתקדמות במו"מ המנוהל עימה לגביהן.