משפטו של עורך פלייבוי נערך בדלתיים סגורות

משפטו של עורך מגזי פלייבוי באינדוניזה נערך בדלתיים סגורות (יום ה', 28.12.06) ומאחוריהן התגודדו עשרות קיצונים איסלמיים שאיימו לפרוץ את הדלתות כדי להיות נוכחים במשפט.

משפטו של ארווין ארנדה החל שלושה שבועות לאחר שהואשם בפרסום חומרים "לא ראויים". אם יורשע הוא עלול להישלח ל-32 חודשי מאסר בפועל. תחת החוק האינדונזי, משפטים העוסקים בחוסר צניעות סגורים לקהל במקרים שבהם מוזמנים עדים, כדי להימנע מפרסום חומרים מגונים או לפתוח דיון ציבורי בהם. השימועים היו בדלתיים פתוחות.

בחודש אפריל, כשהושקה המהדורה הראשונה של פלייבוי באינדונזיה, לכאורה "רכה" יותר (המגזין לא הכיל תמונות עירום), הפונדמנטליסטים איסלמים מחו בכל זאת נגד הוצאה לאור של פורנוגרפיה.

הבוקר, כ-30 מפגינים צעקו "אלוהים גדול!" מחוץ לבית המשפט וניסו להיכנס בכוח לאולם. הם האשימו את השופט כי הוא משוחד והורס את "המוסר של האומה".

ארנדה אמר לעיתונאים כי למפגינים זכות להפגין אך "אני גם מבקש כי יכבדו את ההליך המשפטי הזה".

סרטים פורנוגרפים בקלטות וידאו אומנם אינם חוקיים באינדונזיה אך אלו נמכרים בפתיחות יחסית בחנויות בחרבי המדינה וישנם גם מגזינים מיניים אשר מפרסמים תמונות פורנוגרפיות יותר מאשר אלה אשר מפורסמות בפלייבוי.

התובעים טענו, בשימוע מוקדם, כי ארנדה השגיח על הצילומים ובחר תמונות החושפות דוגמניות בבגדים תחתונים, כמה מהן עם חזה חשוף באופן חלקי.

אינדונזיה היא מדינה חילונית שבה חיים יותר מוסלמים מאשר בכל מדינה אחרת בעולם, כ-190 מיליון. הפונדמנטליסטים במדינה מנסים להביא לכפיית החוק האיסלאמי על האזרחים.

גרסת פלייבוי באינדוניה מתונה יותר. למרות שעותקי המגזין מודפסים בפועל בג'קרטה, פלייבוי אינדונזיה מופעל מהאי התיירותי באלי, בו רוב התושבים הם מאמינים הינדואים. המהדורה הראשונה, שפורסמה ב-7 באפריל, הכילה, כאמור, חומר שאפשר לכנות "רך", היו שטענו כי מדובר בדברים נועזים פחות ממה שאפשר לראות על חופי הים.